Inbal Pinto & Avshalom Polak- Bombyx Mori. International Exposure at Suzanne Dellal, November 30

Inbal Pinto & Avshalom Polak- Bombyx Mori. International Exposure at Suzanne Dellal, November 30

ענבל פינטו ואבשלום פולק. 'בומביקס מורי', 'חשיפה בינלאומית', סוזן דלל,  30 בנובמבר

צילום:גדי דגון

 

אורה ברפמן

 

בעבודות תיאטרון המחול שלהם, ענבל פינטו ואבשלום פולק חצבו נישה משלהם בתוך שדה המחול הישראלי. הם מציגים עבודות שבהם תום ותחכום מספרים פיסות סיפור פשט שנוגע בדרש, בחמקמקות רווית חלום, באווירה חידתית. אסופת תמונות ללא נקודת התחלה במובן הנרטיבי וגם הסוף אינו מסיים דבר. מבט בחלון רכבת החוצה יקום שקיומו מעבר למציאות.

 1323032113.jpgב'חשיפה בינלאומית' הם העלו בבכורה את 'בומביקס מורי' ( תולעת משי= Bombyx Mori) , עבודה קסומה מלאת אווירה ששומרת על הידוק רב ואחידות שפה. גם חזותית מצאו היוצרים דרך למשוך חוט ברור שכורך את כל החלקים לכדי שלם. החוט המטפורי והחוט הגמיש בפועל, אכן מוצא עשרות דרכים לחבר בין פרגמנטים, חלקם רעיונית בלבד ואחרים באופן פיזי –מוחשי.

הפעם, אולי יותר מתמיד ההקפדה על התנועה הניבה שלב נוסף של פירוט דקדקני שיורד עד לשורשי הציפורניים, זוויות הזרת ועד סימטריות מרנינות והקפדה על דיאלוג בין קווים.

בקיר האחורי ישנם פתחים מהם מזדחלים החוצה רקדנים ונשאבים פנימה כשנדרש, אופציה שהעלתה מנבכי זיכרוני עבודות מקסימות של ג'וזף נאדג', שאף הוא עסק בתיאטרון מחול שבורא מציאות הזויה משהו, שיש לה הגיון משלה שאינו מחובר בהכרח לעולם המוכר לנו. בעוד שנאדג' חונן בחוש הומור קודר ולא אחת מאיים, בעבודות של ענבל פינטו ואבשלום פולק אין למצוא את הייאוש האפור כצפחה של חוסר תכלית. תמיד נמצא בעבודותיהם   אור ואיזה תום שנושא אתו מידה של אופטימיות.

שתיים מהרקדניות מקיימות דואט בישיבה, ידיהם נסרגות זו בזו, אצבעותיהם נראות כאוחזות מחטי אריגה. גבר שחום עור ופניו צבועות לבן, כאותם זמרי המינסטרל השחור בארה'ב של תחילת המאה העשרים מתקרב אל רקדנית הצמודה לקיר ומושך חוט גמיש מאביזר עץ שהיא אוחזת ביד, ועליו מלופף החוט. הוא מעביר את החוט מצד לצד, באלכסון וישר. הוא מותח אותו ומחבר לאחד מעשרות העוגנים הזעירים בקיר. לא עובר זמן רב והדמות מכוסה כולה בקורי העכביש הללו, דבוקה ללא יכולת לזוז מהקיר. חוטים אלה מלווים אותנו לכל אורך המופע בדרכים חדשות ומקוריות כל הזמן עד לסוף. בסצנה האחרונה , מבלי לגלות בדיוק מה קורה, מערכת הקורים הגמישים מכסה את כולה.

במהלך הערב מתבצעות פעולות שנלקחו מעבודות נשים מסורתיות בימים עברו; מעשה רקמה, אריגה, קשירה וסריגה, אמנויות סיב לדורותיהם, כולל מספר גרסאות של משחק הילדים 'סבתא סורגת' שהיה נפוץ פעם.

מדלת נמוכה זוחל קדימה כלבלב שגופו קופסת קרטון ואוזניו מצוירות בצדי הקופסה. אין לו תפקיד של ממש, אלא לקשר את העבודה עם סידרת  ארוכה של עבודות קודמות בהם השחקן המבוגר מבצע סידרת תפקידי משנה שנתפרו לו במיוחד.

אם לוקחים את כל סיפור החוטים כמטפורה למסע כזה או אחר למחוז כזה או אחר, אין פלא שבשלב מסוים אחרי שביטויים כ'חוט השני', 'בובה על חוט', 'חוט מחשבה', 'טווה קורים' ודומיהם צצו ועלו, מתחילות אסוציאציות להפליג מעצמן ומרחיקות עד חרב דמוסטנס התלויה על חוט, ומשם לסיפור של אריאדנה האומללה ואהבתה לתזאוס שבידיו הפקידה חוט כדי שיוכל למצוא דרכו חזרה מהמבוך. ובדמיוני נוצר חיבור בין המינוטאור שהרג תזאוס לקרברוס, כלבו של האדס, שומר השאול ומשם קפיצת דרך הובילה לתהיה שצצה למראה הכלב שגופו ארגז קרטון, שמא הוא הוא קרברוס המגויר והמבוית שמכשכש כזנבו רק כדי לקבל ליטוף? תמהני.

 

 

רקדנים: אבידן בן גיאת, עינת בצלאל, טליה בק, לזארו גודוי, נגה הרמלין, תום וקסלר, אלמוג לובן, אריאדנה מונפורט, נעמי ניסים, צביקה פישזון, ריקרדו רוס דה סילבה, אנני אילנה ריגני
עיצוב תפאורה, תלבושות, עריכת סאונד: ענבל פינטו ואבשלום פולק
עיצוב תאורה: במבי בואנו  

 

Один комментарий к записи «Inbal Pinto & Avshalom Polak- Bombyx Mori. International Exposure at Suzanne Dellal, November 30»

  1. שלום אורה. מאמר יפה
    החפץ שאת מתארת, (בכתבה על בומביקס מורי של ענבל פינטו )…מאביזר עץ שהיא אוחזת ביד, ועליו מלופף החוט..נשמע כמו בוכיר
    מרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *