להקת הבלט הישראלי- ג'יזל, אודיטוריום חיפה. מאי 2011

להקת הבלט הישראלי- ג'יזל, אודיטוריום חיפה. מאי 2011

 

צילום: ראשון ושני של סולני קירוב: N. Razina

 

אורה ברפמן

 

 

להקת הבלט הישראלי החלה להעלות גירסאות לכמה מהבלטים הגדולים עם שינויים לעתים, כדי להתאימם לנתוני הלהקה. לרב, התקבלו ההפקות הללו בהערכה רבה. לא אחת הזמינה הנהלת הבלט רקדנים אורחים לתפקידים מובילים וככלל, זהו מהלך נכון ונבון, משום שבלט קלאסי קנוני, ללא סולנים ברמה גבוהה יחסית, כלל לא יצלח. 

1306649429.JPGהפעם הוזמנו שני רקדנים, סולנים מלהקת הבלט של הבולשוי במוסקווה: אנה אנטוניצ'בה בתפקיד ג'יזל ובתפקיד אלברכט-אלכסנדר וולצ'קוב.

לגמרי במקרה באותו שבוע צפיתי גם בג'יזל של להקת בלט סנט פטרסבורג (קירוב) בהפקה מלאה וגדושת רקדנים על במת האמפיתאטרון בקיסריה. שם רקדה ויקטוריה טרשקינה את תפקיד ג'יזל ווייבגני איוונצ'נקו את אהובה הנסיך.

אין בכוונתי להשוות את ההפקה של קירוב, מלהקות הבלט הטובות בעולם, עם הפקה של הבלט הישראלי ואולי גם לא חשוב במיוחד להשוות את שני סולני בלט קירוב לסולני הבולשוי. אבל לו הייתה נערכת השוואה התוצאה הייתה מורכבת. לטרצשקינה איכויות סיגנוניות מושלמות לתפקיד ואילו לאנטוניצ'בה חן רב יותר ויכולות הבעה מרשימות. שני האלברכטים היו בנויים לתלפיות, צעירים יותר מבנות זוגן ונאים במיוחד. למרות הקושי להתנהל על במת האמפי סחופת הרוחות שמתכסה בקיץ בשכבת לחות המאיימת לחבל בעבודת הרקדנים. ובכל זאת הצליחו סולני קירוב להתגבר על הפחד ולהציג ביצועים יותר וירטואוזיים, כך גם כל רקדני המערכה השנייה, עם גירסה מאתגרת יותר מבחינה טכנית של האנסמבל כולו,  אבל מי סופר. הערה לסיום נושא זה: מופע של קירוב בקיסריה לווה במוסיקה חיה של התזמורת הסימפונית חיפה, אם להסתמך על שכני לשורה שהציגו עצמם כיודעי דבר. זאת, משום שהאנשים שהשקיעו ממונם בהבאת הלהקה העצומה הזו, לא מצאו לנכון לספק תוכניה. לבלט הישראלי הייתה תכניה מושקעת ומקצועית, אבל המוסיקה הייתה מוקלטת ובמקרה זה- מאד חבל.

1306649749.JPGהסיפור נותר חביב כשהיה; נערת כפר תמה ונאה פוגשת בצעיר מרשים שמחזר אחריה. היא מתמסרת לחיזוריו ומאמינה לשבועת אהבת נצח שנשבע לה. מהר מאד מסתבר לה שבן האצולה שכח לספר לה על משפחתו ועל אירוסיו לגבירה הדורה. דעתה נטרפת עליה מצער ובמהלך מחול אחרון ג'יזל פשוט מתה משברון לב.

במערכה שנייה, בא אלברכט בלילה למעבה היער לבקר את קברה. הוא נקלע לזרועותיהן של הוויליס, רוחות של אותן כלות שנזנחו ערב נישואיהן ומתו. הוויליס נוקמות בכל גבר שנקרה בלילות על דרכן  ומרקידות אותו עד לאבדון, אלא שאלברכט נתמך על ידי ג'יזל שלא מוכנה לתת לו למות, למרות בגידתו באמונה. כשעולה השחר, כוחן של הוויליס פג והוא ניצל. יש לציין לטובה את מלכת הוויליס בביצועה של הרקדנית הנפלאה נינה גרשמן. בלא מעט סצינות, נראות גם שאר הרקדניות מקסים, במיוחד באותם רגעים בהם המחול מתרחש בישיבה והיו דקות ארוכות כאלה בגירסה הנוכחית.

המערכה השניה, ה'לבנה', היא אחת היפות ורוחו של הבלט הרומנטי, הכה מעודן, שורה עליה. לצורך מימוש מיטבי של המערכה, כל להקת בלט זקוקה לקור דה בלט חזק, מדויק, מיומן ומסוגנן לעילא.

יש גבול עד כמה ניתן לצפות לראות קור דה בלט מושלם בנתוני ארצנו זו, הנטועה במרחב השמי. כל שניתן הוא לצאת בכבוד מההרפתקה הזו ואפשר להגיד ללא סייג שאכן, להקת הבלט הישראלי הציגה הפקה מכובדת של ג'יזל וזה לא מעט.

 

[ad]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *