סהר עזימי- UTF8, סוזן דלל, 27/9/10

צילום: גדי דגון

אורה ברפמן

בעבודתו החדשה של סהר עזימי ניכרת תשוקה לבסס עוד יותר את מעמדו כיוצר בעל נוכחות בקרב קהילת היוצרים העצמאיים. לראשונה הוא עובד עם קבוצה של שמונה רקדנים ומנסה לבנות גם מסגרת מושגית סביב היצירה. בכל משלבי היצירה הושקעה מחשבה רבה ויש תוצאות.

הקהל  נכנס אל במה פעורה לגמרי, ללא קלעים. בקיר האחורי לוח רבוע ובו 64 (8X8 )פנסי תאורה שמשמשים רקע מרהיב לשמונת הרקדנים העומדים בשורה למרגלותיו כשמולם ומולנו משטח לינולאום שחור ומבריק כבריכה עמוקה וסביבו שוליים לבנים שישמשו את הרקדנים כאיזור מעבר ויתפקדו כאחורי קלעים שקופים, לכל דבר ועניין.

ללא ספק האמירה החזותית, העיצובית, היא סמן כוונות בפני עצמה. יש לציין את תרומתו של המוסיקאי דידי ארז ששתף פעולה עם סהר גם בעבודות קודמות וגם כאן תרם מוסיקה מקורית וכן עיבודים למספר שירים שליוו את המחול. כן נכחה בערב תרומתו של דני פישוף מ'מגנטה' שעיצב את התאורה.

כל הרעיון שמאחורי לוח הפנסים המסמנים כניסות ויציאות לרקדנים בסדר אקרעי ושונה מדי ערב, דומה במידה רבה לרעיון ה'צ'אנס' של מרס קנינגהאם שנהג לקבוע את סדר הקטעים  על פי המקרה באמצעות ספר האי צ'ינג.

בכל מקרה אין במדובר באילתור. הקטעים על פי אופן ביצועם, נראו מתוזמרים לגמרי והעבודה המפורטת של עזימי איפשרה לכל המעברים לעבוד חלק מבלי שהקהל שותף לתהליך. מבחינתו, הכל התנהל והתתקתק כרגיל.

קבוצת הרקדנים שסהר בחר לרקוד לצדו הייתה מגוונת בכל מובן וכללה לא מעט רקדנים שאינם בעלי נתונים פיזיים מושלמי פרופורציות וברגע הראשון נדמה היה שהשוני ברקע המקצועי של המשתתפים יצרום לעין, על כל דעותיה המוקדמות ,pre conceived  בניגוד לדעות קדומות, prejudice.

למראה השונה במשהו, תרמו גם התלבושות הלא מחמיאות בעליל של חמש הרקדניות שעל הבמה והן נראו מרושלות מהרגיל. שלושת הבנים זכו לבגד רחוב סביר מראה.

במבט לאחור התחושה הלא נוחה במעט, רק שרתה את העבודה משום שתוך זמן קצר ניתן היה להעריך את השונה שבכל אחד מהמשתתפים וכן את יכולתם לתפקד היטב יחד.  רקדן שמתגלות בו יכולות חדשות ולא צפויות תמיד יקבל נקודות נוספות על גורם ההפתעה לטובה וכאן היו כמה וכמה כאלה.

העבודה מחולקת למספר פרקים ובחלקים הקבוצתיים יש הרבה עבודת אוניסונו, אבל תמיד היה אחד מרכיביה עצמאי יותר שיצא מגבולות הקבוצה לבדוק את החלל שבחוץ, בדק וחזר להשתלב, או שגרף את חבריו למקום החדש שמצא. תחושת העצמאות ואי הכניעה למסגרת מהודקת, אופיינית לעבודה כולה אפופה בתחושת חירות, עונג וחיפוש. חיפוש אחר עוגן, אחר מקור תנועה.

עזימי מאמין בתנועה. בעבודה יש המון עדות לרגישות היצירתית שלו. ראשית, יש בשפה עצמה עניין, יש חיפוש וחקר, יש תחושות נכונות של קומפוזיציות ושימוש מושכל במרחב. יש לא מעט תנועה מאתגרת אבל לא מתיפייפת.

השימוש בכמה עיבודים למוסיקה פולקלוריסטית הוביל להרחבת לקסיקון התנועה ויצר מספר חלקים שאיווררו את האינטנסיביות המרצינה לעתים של היצירה. היה בהם הומור ומידה מסוימת של מרכיב אבסורדי וטוב עשה עזימי שהשאיר את הקלילות המענגת הזו.

בסיכומו של דבר, עזימי הוביל מהלך נכון. ברור שניכרות השפעות של יוצרים אחרים וזה ברוח הזמן. בכל מקרה, העבודה עצמה מעניינת ועשויה היטב. יש בה מידה ראויה של מורכבות ומקוריות ועזימי בהחלט ביצע מהלך של עליית מדרגה. אני מחכה שכשרונו המוכח יוביל אותו רחוק עוד יותר, למשוש כולנו.

[ad]