Dance Biennale and 'la Maison de la danse' in
אורה ברפמן
הכוריאוגרפית דומיניק הרווה מונתה השבוע למנהלת אמנותית של המרכז למחול la Maison de la danse בליון ומנהלת אמנותית של הביאנלה למחול בליון והיא תחליף את גי דארמה (Guy Darmet ), שיסד את המרכז למחול החשוב הזה ב- 1980 ואת הביאנלה למחול ב-1984 ועמד בראשם כל השנים. ההודעה יצאה ממשרדו של פרדריק מיטראן, שר התרבות של צרפתה ורשמית עברה את אישורו של ראש עיריית ליון.
דומיניק הרווה וג'וזה מונטלבו עבדו ויצרו במשותף סידרה של עבודות מחול שזכו להצלחה אמנותית והערכתם של קהלים נרחבים. הרווה/מונטלבו ביקרו בישראל ולאחרונה העלו במשכן ב-1999 את עבודתם 'גן עדן', שהתאפיינה בשילוב צילומי וידאו גדולי מימדים שבהם תעתועי דמיון מפליגים שמאתגרים את תפיסת המציאות.
המינוי מעורר כבר חילוקי דעות, לא רק משום שהתפקיד הוצע להרווה שלא בהליכים המקובלים והיא לא עברה את תהליכי המיון הרגילים שניפו את הבקשות והשאירו רשימה מקוצרת של חמישה שמות והרוה לא ביניהם. למעשה, היא כלל לא מילאה ולא הגישה את טפסי הבקשה לועדת החיפוש. שמה צץ, כשפן מתוך כובע, כמועמדת של ראש עיריית ליון. אי לכך, אף לא הייתה צריכה להציג ולהגן בפני הוועדה המיעצת על תכנית עבודה מפורטת, כפי שעשו המועמדים הסופיים, תכנית עליה עמלו זמן רב והקדישו מחשבה עמוקה.
הוועדה שלא התרשמה מחמשת המועמדים הסופיים, המליצה על שני שמות ביוזמתה. היא הציעה את דידייה דושאמפ, מנהלו הנוכחי של בלט לוריין וקורנליה אלברכט המנהלת הממונה על תאטרון המחול וופרטל מאז מותה של פינה באוש. לדידייה היה יתרון בשל הפרופיל האדמיניסטרטיבי שלו ונחשב כמועמד מועדף על משרד התרבות. אך לא היה די בכך מאחר ועל פי התקנון המנוי אמור לעבור את אישורם של יו'ר המנהלים של הפסטיבל ושל מיזון דה לה דאנס, ובעיקר על ידי שני הממנים העיקריים שהם ראשי העיר ליון ומחוז ליון המורחב.
בפועל כנראה, המנוי עבר בעיקר משום שהרווה הייתה המועמדת המועדפת על גי דארמה הפורש. דארמה מעולם לא הסתיר את הערצו ליוצרת על אמנותה ואישיותה וחלקה בעבודה המשותפת עם מונטלבו. לא מעט כינו את המינוי "יורשת הכתר " של דארמה. מינויה זכה לתמיכה בעיר לאור הצלחתה של להקתה משותפת עם מונטלבו במספר פרויקטים לאחרונה בליון ובמייזון דה לה דאנס ובהם יצירתם התוססת 'גרשווין' ו'פורגי ובס' בהפקה ספקטקולרית עם האופרה של ליון. רבים רואים בבחירה הבטחה לשמור על יוקרתם של שני המפעלים היוקרתיים הללו של ליון. אחרים רואים בעצם תהליך הבחירה בושה לעולם המחול, מהלך מבזה, רמיסת כבודם של כל המועמדים שהתנהלו בצינורות המקובלים.
[ad]