עדו תדמור- פודרה. אולם רפפורט, חיפה, פברואר 23


עדו תדמור- פודרה. אולם רפפורט, חיפה, פברואר 23

צילום: גדי דגון

 

אורה ברפמן

 

1267120329.jpgלעדו תדמור קריירה רבת שנים בתחום המחול. לפני כמה שנים הוא לקח פסק זמן, הרגיש מאוכזב, שבע הבטחות שלא התממשו, הוא  סגר את להקתו לאחר לא מעט קרבות השרדות. הרבה זמן לא ראינו אותו על הבמה והנה הוא חוזר.

בשנים האלה עדו לא נעלם. הוא פיתח קריירה מרשימה כידוען בעקבות תפקידו כראש חבר השופטים בתכנית הריאליטי "רקדן נולד", התראיין לעתים קרובות על חייו הפרטיים, שחק בסרט, שלח ידו בעיצוב בגדים עבור חברה מסחרית, צולם בכל המקומות הנכונים ועוד כהנה.

בשנים שהיה חלק מבת-שבע הטרום- נהרינית הוא היה אחד מרקדניה הבולטים יחד עם טליה פז. זמן לא רב אחר כך, שחרר אוהד קבוצה מרכזית מבין סולניה של הלהקה- סטטוס שפס עם התבססותו של נהרין בבת-שבע-  ותדמור ביניהם. בזמנו, הסביר נהרין שהוא לא רוצה רקדנים שהם כבר לגמרי 'אפויים', דהיינו מקובעים סגנונית, שדורשים עבודה וזמן כדי למחוק את המניירות הסיגנוניות שדבקו בהם, אלא מבקש דור חדש, פחות אפוי, שיוכל ללוש לצרכיו.

בהתחשב בשנים שחלפו מאז, עדו נראה יחסית בכושר. פעם אמנם הוא היה קופץ והיום לא, אבל הגוף מעוצב יותר משהיה אז- גם מקועקע לתפארת- וכן, הוא לא איבד את הנוכחות שלו על הבמה, נוכחות כריזמטית לתפארת.

אין תמה, אם כן, שעדו בחר לפתוח את שיבתו לבמה בסצינה המתרחשת כביכול בסטודיו, לצד בר, תאורת במה ושתי מראות ארוכות המלוות אותו לכל פינה. ליד הבר הוא מתרגל תנוחות המראות אותו במיטבו; גמיש, חזק, עדיין מניף רגליים גבוה.

שפת התנועה שלו עד היום מסוגננת באופן שלא מקובל כאן כבר שנים רבות. סגנון-היתר, נתפס כמניריסטי, במובן הפחות חיובי של המילה. אני זוכרת מצבים על הבמה בהם יכולתו האקספרסיבית העבירה לצופים פגיעות, כנות והיזדקקות נואשת. בנסיבות אחרות, אותה יכולת נראית אקסטרוורטית  ומוחצנת, מכנית, אולי אף שחוקה.  

 המחול 'פודרה' אמור להיות מסע ביוגרפי בתחנות חייו; מהקדשת חייו למחול האמנותי דרך ההתפתות למולך שנכללים בו רדידות טלויזיונית וחיי סלב מהשורה הראשונה- על כל המיסחור הנלווה לכך- ונסיון לחזור לבמה, תוך שהוא מכה על חטא במובן מסוים.

סצינה שנייה, מוצאת את הרקדן כלוא בין שתי המראות צמודות על צידן, מכווץ, מיוסר,  כמעט עירום ומאפרת מתעלמת  ממצוקותיו ומנסה שוב ושוב לכסות פניו במייקאפ- להלן, פודרה. כאילו הכניסה לעולם הזוהר נעשית למורת רוחו.

משם חולף מול עינינו פרק בו הרקדן נשאב לעולם האופנה הריקני והוא משדר בו זמנית מיאוס ממנו לצד היקסמות מזוהרו, אלא שאורח חיים זה הביאו אל עברי פי פחת והדימוי האישי בשפל . יתכן וזו הסיבה שגיבורנו פונה להתכסות בטלית מאולתרת, סמל לרצון להיטהר. עדיין סובל, עדיין קרוע מבפנים, הוא נשבר, מתפרק, צורח  מכאב, צורח מכבלי אהבה.

הן המחוות הגופניות והן הבעות הפנים סובלות מדרמטיות-יתר.

1267120430.jpgגם בעבר, תדמור התנדנד על ספו של תהום שכולו פאתוס סמיך. כאן, הוא חוצה את הגבול לעתים קרובות מדי והעבודה מיצרת תחושה מעציבה ואי-נוחות מביכה, במקום ריגוש והזדהות.

בשלב זה עוברת 'פודרה' לפאזה חדשה כשהיא מאמצת- בהחלטה אמיצה ונבונה- את העיבוד ליצירתה של ענת גריגוריו 'בהקיץ' אותה ביצעה במסגרת מהדורת 'הרמת מסך' האחרונה יחד עם יונתן סוטחי ועדו, כרקדן אורח.

מקטע זה הוא אולי המרתק יותר בערב הזה. לגריגוריו נוכחות בימתית חזקה והשפה התנועתית בה היא משתמשת מכילה צביון אישי ומקורי וסוטחי משתף פעולה אתה באותה לשון. עדו אמנם משתדל, והוא ממתן מעט את מחוותיו הגופניות המוכרות ומשומשות יתר על המידה כמו שפגטים מטה, מעלה ובאלכסון לצד הנפות אקסטנשן מרחיקות לכת בין אם צריך… כלומר- תמיד צריך.

עבודתה של גריגוריו סיפקה את החלק היותר מעניין  בערב המחול הזה. 

עידו, עם זאת מרתק כתופעה לגמרי ייחודית. כשחשבתי שכבר ראיתי את הכל, הוא נתלה על בד ממוסגר שנצבע במהלך המערכה הראשונה במעין מריחות אקרעיות בגווני ורוד וסגול, ועליו התווסף מאוחר יותר ציור של לב ענק. צמוד ללב זה הוא עולה בסערה אופראית אל-על במחווה לצלוב העולה למרומים. סיום מתבקש לתמונה קודמת  בה הוא נושא מתקן תאורה דו צדדי וכבד על גבו הכפוף מכובדו, כרוצה לומר- אשמתי, הנה הצלב שעלי לשאת.

מסתבר שעדו מתקשה לקחת כמה צעדים לאחור ולבדוק את קורותיו מתוך מבט מרוחק שיאפשר לסנן את המציאות, להכניס אותה לפרופורציות, לעבד אותה ורק אז לזכך ולרכז אותה לתוצר אמנותי. תדמור מסתבר, מתקשה לעשות את ההפרדה בינו, כאדם ((person,  לבין ייצוגה של הפרסונה הבימתית שלו.

 

[ad]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *