ArtLana, Summer Dance at Suzanne Dellal, August 11

 

ארתלנה- ארתור אסטמן ואילנה בלסן. 'מחולוהט' בסוזן דלל, 11 באוגוסט.

 

צילום: אבי הראל

 

אורה ברפמן

 

הצמד אילנה בלסן וארתור אסטמן מביאים לבמה את התנסותם הראשונה בכוריאוגרפיה אך אין מדובר ברקדנים צעירים שעושים  את צעדיהם הראשונים על במה מקצועית. שניהם מיומנים ביותר. בלסן התבלטה בכמה מתפקידיה בעבודות של רמי באר ללהקה הקיבוצית, שם הכירו השניים, ולאחרונה ב'מונגר' של ברק מרשל. בשתי המסגרות הללו היא הצטיירה כרקדנית מרשימה בתפקידים שדרשו עוצמה, מהירות והנתנות בעלת צבע חריף, כסחיסטי משהו.   ארתור לעומתה הוא רקדן מגוון יותר ובעל טכניקה חזקה ורחבה וכלל, גם בעל יכולת הבעה מורכבת יותר, בעוד בלסן נתפסת כעצורה ומאופקת רגשית ובתפקידיה השונים נטתה ככלל לשמור על הבעה דומה.

הקשר בין שני בני הזוג, עם זאת, חזק מכל הנאמר לעיל והשניים יחד מקרינים חום ותואם המעלים חיוך, אמפתי בבסיסו.

להגדרתם, ערב זה מציע לצופה פנטזיה דינמית בעולם חופשי, צבעוני ומלא ברגשות ואהבה ובמידה מסוימת הוא אף מקיים את הבטחתם.

מכאן שלצופה מזומן ערב קליל כזפיר בחברתם של שני רקדנים חזקים ובעלי נוכחות כובשת שמקיימים קשר מיוחד ביניהם. עם זאת, כל הנועם הזה הממלא את הלב חיבה, מסווה במהלך הערב לא מעט מחולשות הכוריאוגרפיה בלא מעט מפרקי היצירה.

זה נסיונם הראשון כיוצרים ולאור זאת יש לראות את ההדגשים ותשומת הלב שהוקדשו לבחירת חומרי היצירה והצגתם, אם כי פחות ברור מה הם ביקשו לסמן כמטרה מרכזית. עם זאת יש לזכור כי לשניהם נסיון בימתי לא מבוטל והדבר ניכר במיוחד בתשומת הלב לאמצעי התמיכה ביצירה; בחירה בעיצוב התאורה המצוין של יעקב ברסי ועיצוב התלבושות של ירון זינו שתרם תרומה ממשית לעבודה בפשטות יצירתית במיוחד, כך שבכל אחד מעשרת פרקי העבודה יכלו הרקדנים באמצעות אביזרים נלווים ותפיסה רב שכבתית, לגוון ולהתאים את הלבוש לרוח הפרק.

כמו כן נעשה מאמץ יוצא דופן  להחליק את המעברים באופן שתשמר זרימה אסוציאטיבית בין קטע אחד למשנהו באמצעות תנועה. דווקא כאן התגלה שימוש מעניין בתנועה ובדינמיקה שלה כדי להחליק מעברים. גישה זו, אגב אופיינית ליצירות מעשורים מוקדמים יותר בעוד שבמחול העכשווי של היום די נפוץ שימוש בכלים כמו עריכה מוסיקלית, פיסוק באמצעות תאורה או החשכה, כך שהמעבר מבחינה תנועתית, מודגש ולא מרוכך.

דווקא הקטע הפותח והקטע המסיים- שניהם ברוח דומה- היו היותר מוצלחים בערב זה.   התואם המרשים בין השניים במקצבים, באיכות התנועה, בכוח וביכולת ריתק את המבט, ללא ספק, אל שניים משורת הרקדנים הראשונה בארץ. וכך הערב מתחיל ומסתיים בסצינת הרציף, כשצופר אוניה בערפל מסמן מסע, התחלה חדשה או סיומו של פרק. בין לבין השניים עוברים מבאך לביורק וזו רק התחלה. הין לבין היו כמה קטעים חמודים- ראה פרק התינוקות בחיתולי ענק נפוחים, או רקדנית הבורלסק שלא ברור אם  זה פרודיה ואם כן, פרודיה על מה, מי, איפה, באיזה הקשר? – שבהם חמידותם עמדה להם לרועץ.

החן והתום שכן עמדו לזכותם הם חומר מתכלה במהירה ובפעם הבאה יצטרכו להתאמץ יותר להגדיר לאן הם הולכים מבחינה אמנותית.  לא מן הנמנע שיש בידיהם מפתח, עכשיו הם צריכים למצוא את הדלת הנכונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[ad]