Miguel Angel Berna at Tel Aviv Dance- 07 -תל אביב דאנס

 

אורה ברפמןl

Miguel Angel Berna- 'Rasmia' Suzanne Dellal

להקת מיגל אנחל ברנה- 'רסמיה' ( ספרד), סוזן דלל, 6/10/07

 

Miguel Angel Berna at Tel Aviv Dance- 07

רקדן יחיד וחמישה נגנים פותחים את מסגרת פסטיבל 'תל אביב דאנס' על במת 'סוזן דלל' בערב סולו של הכוריאוגרף/רקדן מיגל אנחל ברנה "רסמיה" (1999), ובו עיבוד בימתי לאחת מגרסאות מחול 'חוטה' (Jota ) ממחוז ארגון בצפון ספרד.

ברנה, יליד סרגוסה, בארגון, החל להופיע כרקדן 'חוטה' בגיל צעיר ובמהלך השנים ניסה לבסס שפה מחולית שתקרב את המחול העממי, תוצר המאה ה-18 לימינו. המופע זכה לתגובות נלהבות בסוזן דלל בזכות הווירטואוזיות הספציפית של ברנה ולא פחות, בזכות חמשת הנגנים שבצעו עיבודים מרתקים הממזגים את המוטיבים הפולקלוריים עם מוזיקה עכשווית במגוון כלים ובהם חמת חלילים- נדוניה מוזיקלית מחבל גליציה.

התפיסה הבימתית דומה לזו המוכרת מערבי סולו של פלמנקו; שורת נגנים מאחור, רקדן יחיד שנסמך על כניסות דרמטיות ותאורה ההולמת את הרגע. הרקדן מתייחס בעיקר לקדמת הבמה ומרבית התנועה מתנהלת על צירי רוחב של המרחב. כשהסולן יוצא להחליף תלבושת, הנגנים ממשיכים וזו הזדמנות לכל אחד מהם לבצע סולו על הכלי שברשותו, כמו בג'ם סשן.

על במת 'סוזן דלל', עלה ברנה ממרכז במה ערפילי לתוך אלומת אור קדמית כשעדיין המרחב סביבו שחור כולו. הוא עצמו עדיין לא יותר מצללית שחורה עד שנעלי הזמש האדומות שלו מעלות נהרה. הוא עוצר, גבו מקוער מעט והאגן מוטה קדימה כשזרועותיו נפתחות ובכפות ידיו הפרושות מתגלה זוג חפצים המפיזים אור ככדורי קריסטל זכים- זוג קסטנייטות שקופות.

מחול ה'חוטה' מארגון ידוע כאתגר לרקדניו; הוא מהיר, מתיש, חמור סבר ותובע דיוק. מספרים כי בזמנו רקדו אותו בלוויות וטיכסי אבלות אבל יש בו גם מקום לביטויים סטיריים ומבעים מיניים, אם כי ברנה שמר על הבעת פנים חמורת סבר ולא הרפה לאורך המופע. למעשה, כל גופו לבש מבע חמור וסגפני שסתר את עבודת כפות רגליו הזריזה שהינה משועשעת מטיבה. התעלמותו של ברנה מהפן המגחך, המודע לווירטואוזיות לשמה, יצרה מתח רגשי כהד לנוכחותו של מתח הגוף שברנה טיפח בשקדנות.

נראה שהוא אף שקד לכלול את כל הקפיצות במחוזות השכנים, וכך נתחבבה במיוחד סידרה ארוכה של קפיצות עם נקישות עקבים ומספר קפיצות ורטיקליות בגוף מתוח תוך סיבובי אגן על ציר הרוחב ועוד זינוקים זריזים מלוא החופן.

התכנית כללה ארבעה קטעי מחול סביב מכנה משותף אנרגטי ואווירתי ואחד המרכיבים המעניינים שייחדו את 'רסמיה', היו שינויי דינמיקה מהירים ולא צפויים. עם זאת, העבודות עצמן נותרו כעיבודים בימתיים למחול עממי מסורתי ואילו המוזיקה הצליחה להרחיק לכת ולהשיג תוצר עכשווי, בגלל יכולתה לשלב בין מקורות מוזיקליים שונים מאד זה מזה שקל להם להיפגש בחסות שדה 'מוזיקת עולם', שמקבילתו המחולית מתקשה לפלס בו דרך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *