Palestinian Dance Festival- Sareyyet, Ramallah- פסטיבל מחול רמאללה, פלסטין


פסטיבל רמאללה למחול

 'הצעקה', להקת  ( Nacera Belaza) נאסרה בלזה צרפת/אלג'יר. תאטרון אל-מיידאן חיפה, 2 באפריל.

 

אורה ברפמן

 

באיחור של כמעט 40 דקות כבו האורות באולם אל-מיידאן והמופע החל. איש אינו מרים גבה. האיחור קבוע, צפוי, סטנדרטי לגמרי. לא מעט מהצופים מגיעים לאיטם- "החיפזון מהשטן". אדרבא. יש המגיעים מעט אחרי הרמת המסך ותמהים מדוע החל המופע בלעדיהם.

Transe by Cie dance companyבאכסדרה מתקהל קהל הבית; שחקני להקת התאטרון, חברים, מכרים. הפעם הגיעו צופים רבים יותר ובאולם נכחו מעל לארבעים צופים. אוכלוסית היעד דווחה בכל דרך, אבל מחול עכשווי לא מוציא אותה מביתה.

על הבמה, בכמעט חשיכה, מסתמנות שתי צלליות. 'הצעקה' של הלהקה הצרפתית/אלג'יראית בחיפה היא עבודה אינטימית.  כאן שתי רקדניות רוקדות את יצירתה של נסרה בלאזה שגם משתתפת.

יחלפו כ-35 דקות לפני שהשתיים תעשינה צעדים של ממש. עד עתה חגו השתיים כה לאט סביב ציר עצמן שהתנועה כמעט ולא נתפסה בזמן אמת ומשם התקבעו הרגליים ורק הגוף החל לנוע ימינה ושמאלה, לאט, במקטע דל מעלות של המעגל וברקע קול עמום, נמוך, חוזר על שתי שורות מושרות בערבית-סוג של מנטרה. וככל  שהקול מתבהר ומתחזק כך מתרחבת התנועה. פה ושם הרצף נסדק, האוניסונו מתפצל לשנייה וחוזר לעצמו, יד אחת שוברת קו עגול במרפק והאמה מצביעה מעלה לשניונת, עד שחוזרת למסלול. עיני הרקדניות עצומות רב הזמן, על פניהן הבעת ריכוז עצומה. שמה של העבודה- הצעקה- מצביע לכיוונו של אדוארד מונק, אלא שנאסרה לא פוערת פה, הצעקה שלה רוחשת במעמקי הנפש ומחכה, מקווה לא לפרוץ, לא להעיר את הסובביים, לא להעיד על המתרחש פנימה, לא להתאיין מעצם חשיפתה.

יש דבר מה מרתק תמיד במחול שמהפנט את המבצע והצופה ושואב אותו אל מצב מדיטטיבי. מצד אחד העבודה נמצאת בדיאלוג ברור עם המחול הסופי והיא קיצונית באדיקות הפסכו- פיזיולוגית שלה כמותו ורוחנית במידה דומה לו. מאידך, הסריאליות הסטיב רייכית של שפת התנועה והשירה המלווה והרקע ובו רעשי רקע אורבני, על מצע של  מוסיקה מערבית פופולרית מממקד את הקבוצה במרכז העשייה העכשווית במחול. במקום בו המחול העכשווי יכול להתקיים גם ללא ריקוד כלל, בהגדרותיו המסורתיות.

לכך גם מרמז סרט וידאו בשחור/לבן – ובו לוקחת חלק כל הלהקה המבצעת את אותם המשפטים- מוקרן במצבי מיקוד שונים מהמדויק, חושף הפרטים ועד למעורפל והמרומז בו הגוף הרוקד הוא עקבות כמעט מופשטים שהתנועה מותירה מאחור. שינויי מהירות הרצת הדימויים מעניקים אף הם טיפול של חישוף והסתר משלהם.

יש משהו  מהפנט, מרתק ביותר, במעבר בין המסע פנימה שמעלה אל פני השטח פרקטיקות של שמאניזם, שאריות של ריקודי פולחניים אקסטטיים שמטרתם לעזור להגיע למצבי שינוי תודעה, למצב בו הקיום המורכב הכבול למציאות, מפנה מקום לחווית התחברות ליקום מקביל בעל חוקי זמן משלו, לחוויות דתיות, מיסטיות, שלב טרנסנדנטי דרכו ניתן לגעת בספירות עליונות ושאר כינויים לאותו מצב היפנוטי-אמוני. מצב המתיר ומספק לגיטימיות לנגיעה בטירוף ומציע שיחרור ופירוק אנרגטי דמוי אורגזמי. הצעקה.

 

  

 

 

[ad]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *