Ramallah Contemporary Dance Festival 09: Botega (Italy), Choi Kyung Shil


Ramallah Contemporary Dance Festival: Botega ( Italy), Coi Kyung Shil ( S. Korea)

 

פסטיבל מחול עכשווי רמאללה:

להקת 'בוטגה' ( איטליה), מרכז תרבות ע'ש מחמוד דרוויש בנצרת. 23/4

להקת תאטרון מחול 'ספרינג' של צ'וי קיונג שיל, דרום קוריאה Spring Dance Theater) Choi Kyung Shil) בתאטרון אל מיידאן, חיפה. 24/4

 

אורה ברפמן

 

1240667661.jpgפסטיבל המחול הבינלאומי של רמאללה נפתח לפני שלושה ימים והוא יימשך עד ה-10 למאי. בימים אלה  התקיימו המופעים הראשונים בנצרת וחיפה. זו פעם ראשונה שפסטיבל רמאללה משתף פעולה עם מרכזי תרבות בישראל כשקהל היעד הוא האוכלוסיה הערבית והמטרה- יצירת חיבור (linkage ) והידוק המכנה התרבותי המשותף. יש לזכור כי הפסטיבל ברמאללה, הוא חלק מרשת פסטיבלי מחול החוסים תחת כנפיו של אירגון מסאהאט  (Masahat Contemporary Dance Network ) מלבנון שמארגן פסטיבלים בינלאומיים דומים בלבנון- בנוסף לפלטפורמת מחול כלל-שמי שנערכת בבירות-, בדמשק, בעמאן, ברמאללה ונגזרותיה, כלומר ערים בגדה המערבית וכן חיפה ונצרת, החוסות תחת הכותרת " פלסטין", לגאוותם והתרגשותם של הפרטנרים המקומיים בנצרת וחיפה.

מרכז התרבות בנצרת מרשים ונאה מאד ומתקיימות בו פעילויות תרבות מגוונות. בימים אלה מתקיימת במקום תערוכת אדריכלות איכותית ביותר של בוגרי הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון והיא מעוצבת במקצועיות עילאית, טוב טעם וכישרון רב.

תפיסת הזמן של באי המופע, עם זאת, מזכירה את ימי הסרט בקיבוצים של שנות הארבעים והחמישים כשכל חבר בא לאטו, גורר אחריו כסא מתקפל מחדרו. כאן לא היה צורך להביא כסאות מהבית. האולם מסביר פנים וכסאותיו נוחים ונאים, אבל הקהל החל להתייצב בכניסה אחרי השעה היעודה והמופע החל באיחור, אלא שאיש לא חשב שזה חריג. מרבית הצופים באו מקרב התלמידות למחול בסטודיו הגדול ( 400 תלמידים) בניהולה של ווידאד עטאללה. אחרים, הם בני משפחות ומקורבי המרכז.

גם כך, המופע לא התקשה למשוך אליו קהל מקומי  ותופעה דומה הייתה גם בחיפה ואפילו חריפה יותר.  בניית קהל למחול שאינו פולקלור, אינה מתרחשת ביום ואינה מתרחשת באופן עצמוני, ללא השקעה מתמשכת. מישהו צריך להרים את הכפפה.

 

על הבמה עלתה להקת 'בוטגה' מאיטליה (Botega ) ובה שבעה רקדנים. זו להקה צעירה שמיועדת בעיקרו של דבר לקהל צעיר והיא שייכת לזרם פופולרי שמחבר רקדני היפ-הופ לסוגותיו עם אופני ביטוי אופיניים לתאטרון-מחול ולמחול עכשווי  ומנסה לבשל תמהיל שיעדן וירכך את ההתמקדות בטכניקות כמו היפ-הופ ריצפה ( floor) ויתישב בשופי לצד חומרים תוכניים ודרכי ביטוי מורכבות יותר. שלושת הגברים הצעירים הם רקדני היפ-הופ מוכשרים, מסוקסים כדבעי ונראים די מקצועיים. לשלש הבנות רקע מחולי מגוון יותר. הרקדן הרביעי מבוגר מעט יותר, מבנה גופו מעט מסורבל אבל הוא שחקן ואישיות בימתית בעלת נוכחות  ניכרת. למרות מסת הכישון על הבמה, הכוריאוגרפיה לא שמרה על רמה אחידה ומרבית הזמן לא הובילה את הקבוצה רחוק. בוטגה בנצרת, מציגה עבודה סדנאית.

                                     *    *    *

korean dance company at ramallah dance festival 09תאטרון אל –מיידאן בחיפה ארח את הלהקה הקוריאנית של צוי קיונג שיל 'ספרינג גאנס ת'יאטר' . קיונג הקימה את להקתה לפני שמונה שנים ובעבודה הזו- 'חולי אהבה' – חמישה רקדנים כולל היא עצמה ואכן בקטע היחיד בו לקחה חלק, נוכחותה האפילה על הרביעיה הצעירה שביצעה את היצירה.

 הכוריאוגרפיה עצמה דרשה מהצופה מאמץ לא מבוטל, דהיינו, להניח בצד שיפוטיות בלתי נמנעת ולנסות לפענח את הצפנים התרבותיים שבסיס תפיסת הגוף, ההתנהלות בחלל המחלל את המרחב הפרטי, במקומות שבעולם המערבי הוא מעשה יומיום.

 הרקדנים בקטע פותח וארוך צועדים לאט, עוצרים ובנשימה המקדימה את הצעד הראשון במשפט הבא, הם מרכינים ראש קלות. חומרי התנועה משדרים תערובת הזויה במידה בין פיוט ענוג מחד ונועזות חריגה מאידך כדוגמת הסצינה בה הם מתעמתים איש עם קומקום פח גדול מידות משלו שמשמש אותם באופנים שונים, וגם כסיר לילה ברגע מסוים. כולל קולות השתנה. עם זאת יש משהו איזוטרי , משובש-תקשורת לאורך מרבית העבודה. הקטעים הנאים ביותר מבחינה חזותית כוללים התגוללת על מרבץ עלי אקליפטוס, גריפתם ופיזורם אל-על. פתיתי נייר, עלים יבשים, מים או חול בחלל הבמה יוצרים חויה ויזואלית מיידית על כל במה מוארת ולטריק הזה יש זקן ארוך ארוך. היום כדאי לחשוב היטב לפני ששולפים אותו מהשרוול ללא בניית קונטקסט מוצק.

עם זאת, לאט איזה מרכיב עלום החל להתגנב בהיסוס ובסופו של ערב, משהו בכל אופן עבד. הייתה זו הצניעות והדריכות, או שמא ההליכה בתום לב בשדה זר היא זו שהניבה אמפתיה. תמהני.

 

[ad]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.