Philippe Genty- Boliloc להקת פיליפ ג'נטי-09


 

להקת פיליפ ג'נטי- בולילוק. הרצליה,

1/3/09

 אורה ברפמן

 

 כמו נחליאלי שחור הזנב, שוב חוזר אלינו פיליפ ג'נטי ולהקתו והפעם לביקור ממושך מהרגיל. באמתחתו חזיון בימתי בשם 'בולילוק' שאמור להיות מסע בזמן החודר למעמקי נפשו של הבובונאי, שמגדיר את עצמו דרך בובות הפיתום שהוא מפעיל ועקב כך מתחולל בו פיצול אישיותי.

 משחק ההפעלה, המניפולציה הדו-כיוונית המתהווה מול עינינו תמיד מרתק כשקסם הבמה מאפשר לשכוח לרגע כי צד אחד הוא אוביקט מעשה אדם והשני- בשר ודם. האחד מואנש והשני נחפץ.

Boliloc by Philippe Gentyהמשחק המתעתע הזה מהדהד במשחק אחר העוסק בתעתועי דמיון ואשליות שמאפשרים עימותים בין מציאות ובדיה כמו גם שינוי בתפיסת המרחב והזמן.

ג'נטי ביקר בישראל כבובנאי כובש לב באחד מפסטיבלי ישראל, לפני קרוב לשלושה עשורים, אם זכרוני אינו מתעתע בי. הוא השתמש בבובות המופעלות בחוטים ומקלות , טכניקה שדורשת מיומנות רבה. הוא הפעיל אותן בגלוי, כשכל גופו "רוקד" ופניו מלאות הבעה, לבוש בבגדי חול ונראה לעין, טכניקה בה המפעיל הוא עוד רובד תאטרלי בדיאלוג גלוי עם יציר כפיו.

לימים הצעיר חובב הנדודים פגש במרי אנדרווד המעשית ממנו וזו הפכה לשותפתו בכל.  לא עבר זמן ולהקתו התמחתה בהפקה הצגות בעלות מימד ויזואלי עתיר דמיון שבהם המימד התאטרוני נשען על אביזרים ויש בו מסד סוריאליסטי.

ב'בולילוק', משתמש ג'נטי במספר טכניקות, אבל יש ביצירה דגש מחודש על עבודת הבובנאי, אם כי בוריאציה משלו. בעבודה זו כמו ברבות מעבודותיו מאז מיסד את להקתו, הוא נשען רבות על השראה השאובה מה'תאטרון השחור' שבו המפעילים לובשים שחור ונטמעים באיזור אחורי של הבמה שאינו מואר וכך יוצרים מקסם, שבו חפצים מתנועעים בחלל ובובות נעות מכח עלום, בלתי נראה. בחירה זו מצביעה על מתן קדימות לאשליה, לאחיזת עיניים מתחום הקוסמות.

[אולי כאן המקום להזכיר תאטרון שונה לגמרי שגם בו המפעילים לבושים בשחור. מדובר בסוגת תאטרון בובות מסורתית הנקוטה בתאטרון בונרקו היפני. שם, על הבמה נמצאים מפעילי הבובות ( עד ארבעה לכל בובה) מאחורי הבובה והם לבושים שחור, אך נראים לצופה. בתאטרון זה, נשמרת מוסכמה בין הצופים לשחקנים, שהדמויות המפעילות שעל הבמה ולבושות בשחור, הן בתפקיד 'הבלתי נראה' וכך מתיחסים אליהם].

במערכה הראשונה של 'בולילוק' אליס- השחקנית אליס אוסבורן- מתמרנת בין אסופת קופסאות וארוניות צבועות כחול ומחפשת את הבובות. כשהיא מוציאה אותן מהקופסא ומנסה להפעיל אותן משיבה הבובה בדיאלוג משלה, משל היה כאן מעשה פיתום. אחרי הרפתקאות מספר  מסתבר כי פני הבובה הם פניו של שחקן והגוף הוא של הבובה. לפעמים. לא תמיד. עכשיו מצטרף גורם הניחוש שהולך ומשתלט על טיבה של הצפייה, מרכיב הסקנות הפרקטי הנוטה להתעקש במקום שבוא אינו בא על סיפוקו- איך לעזאזל הם עושים את זה, מי הוא מי, של מי הידיים, האם ברגע נתון הראש הוא ראשו של השחקן או כפילו המדומה.

להערכתי, ברגע שהמח טרוד בניחושים והשערות הכרוכים בביצוע הטכני, קורים שני דברים בו זמנית: ההתפעלות מהחידוש וההערכה על הביצועים מרקיעה שחקים ואילו המעשה האמנותי צונח מטה בנפילה חופשית.

במחול, הטכניקה אמורה- בעיקר- לשרת את האמירה האמנותית. במופע קסמים זהו לב העניין.

אין האמור בא לחלט מג'נטי את כל זכויותיו כיוצר מקורי לבמה. אם 'בולילוק' הוא מופע מחול, או חזיון מסוג זה או אחר איננו העיקר. עד כמה שידוע ברבים, ג'נטי לא רואה עצמו כקוסם אלא כאמן.

במהלך הערב היו כמה וכמה הזדמנויות לראות את העוצמה היצירתית של ג'נטי, את השימוש בעיצוב הבמה, הבזקים פואטיים כמו שמיים זרועי כוכבים ובין כמה ירחים עפים, צפים שני השחקנים, נינוחים, שבעי רצון כמו רק מי שיכול לשלוט בכח הכבידה של סביבתו, יכול להיות כה מחוסר חששות.

ככל שהתארך המופע הלכו והתכנסו אל בימתו יותר ויותר דימויים חזותיים ומרכיבים שונים שכבר נראו לא אחת ביצירותיו הקודמות; גופות בתוך בדים נמתחים, יריעות טכסטיל או ניילון הממלאות את כל משטח הבמה בתפקיד חולות נודדים או ים גלי על פי הצורך שמבין גבעותיו/גליו צצות דמויות ונבלעות במעמקיו, דמויות זערוריות  לצד שחקני בגודל מלא בתפקיד כפיל, סירת מנוע צעצועית או אופנוע ים זעיר, על פי הנושא וכן הלאה.

תחושת הדז'ה וו הזו טורדת שמא ג'נטי הוא יצרן סידרתי של חזיונות במה נוסחתיים יתר על המידה וכבול במידה מסוימת למה שהוא סבור שהקהל שלו אוהב.

גם כאן וגם לאור גוף העבודות הנכבד שהוצג כאן בעבר, ברור שג'נטי הוא יוצר מוכשר, בעל דמיון, אינטלגנטי, שנון ומטורף במובן הטוב של המילה. צר לי לראות אותו נופל במלכודות מספר לא פעם ולא פעמיים. מרב נסיון לתפוס את המרובה, הוא מסתעף יתר על המידה ולא תמיד ממצה סצינה ומביא אותה לכדי מיקוד ובקצהו השני של הסרגל, יש לו נטייה למתוח הומור פיזי יותר מדי, מתיחה שתועלתה כלעיסת יתר.

מבין שלשת המבצעים הגלויים, בלט במיוחד שחקן בלגי בשם כריסטיאן הק שהצטרף לאחרונה ל'קומדי פרנסז'. כריסטיאן הוא שחקן מיוחד במינו, מלא אנרגיות, בעל טווח הבעות מרשים ותרומתו למופע היא עצומה.

[ad]