צילומים: יואל חיות, אייל אקהאוס
בעבודה הנוכחית, ממשיכה היוצרת והרקדנית דגה פדר לסלול נתיב שיכיל את שורשיה שנטועים בתרבות האתיופית בה עשתה את שנותיה המוקדמות, ויגשר בינם לבין דרכי ההבעה של עולם המחול העכשווי רחב השוליים, שיאפשר לה את מרחב הביטוי האמנותי, שאליו היא שואפת. 
ניהולה האמנותי של להקת 'ביתא' עבר מספר ידיים ובמהלך שש השנים האחרונות, משמשת דגה פדר כמנהלת אמנותית ובמסגרת זו יצרה מספר עבודות קצרות. מציאת שיווי המשקל הנכון בין החומרים האתניים ושימור איכותם הייחודית של אותה תרבות ילידית ספציפית לבין עיבודם במסגרת המחול העכשווי המערבי תוך תהליכי רדוקציה והפשטה, הוא משחק מורכב. התכת שני עולמות תרבות ומציאת דרכי חשיבה מכילים באמצעותם לכדי אמירה אמנותית ברת קיימא, היא בגדר נס, ולמרות זאת, כאן חשובה הדרך.
היצירה 'באג' היא למעשה העבודה הראשונה באורך מלא של פדר, שעד כה הלכה בדרכי קודמיה ונצמדה לנוסחה המסתפקת בשורת עבודות קצרות ומטבע הדברים פחות מורכבות. זהו צעד חשוב קדימה ביכולתה של פדר להתמודד עם אתגרים חדשים ולא להסתפק בשרשרת של איים נפרדים ובלתי תלויים בים אדיר של אופציות נוספות. 
להקת 'ביתא' עלתה בהרכב של שש בנות, ובניגוד לעבר, רק חציין ממוצא אתיופי. זה והעובדה שקיים פער ניכר בהכרות העומק שלהם עם מרכיבי ביצוע כמו טכניקה, יכולות גוף אינהרנטיות בניסיונם הבימתי, הם מכשול ראשון בדרך לייצר קבוצה הומוגנית שחולקת ידע בסיסי וניתן להסתמך עליה בבניה וביסוס של סגנון שאותו חולקת הקבוצה במודע. עם כל זאת, הצליחה פדר למצוא מספר דרכים להתמודד עם החוליות החלשות ולהאיר את החוזקות האישיות של כל אחת מהמשתתפות בכך שפיתחה מבנה גמיש שמאפשר ומכיל פיסות סולו שזורמות בתהליך הפרדות ממבנה קבוצתי ובסופו, נמסות ונטמעות בתוך מבנה קבוצתי חדש שנמצא כבר בשלב פעיל מתקדם. היכולת שלה ללוות את מהלך ההשתנות בקומפוזיציות המתהוות במרחב הבמה ולגבות אותו בקולאג' מוסיקלי ליברלי שעשוי לנוע בין סטיב רייך למוסיקה אינואיטית ועוברת דרך מוסיקת אתנית ממקורות מגוונים ומענגים, סגרה עניין.
בעבודה הזו אפשר גם לראות התפתחות והבשלה באופן שפדר העשירה את התייחסותה לגוף הרוקד בשנים האחרונות. זה נוכח במנעד התנועות ובנינוחות שאפשרה לה לשלב הומור מעת לעת, כשהיא מתנתקת משאריות של הרגלי עבר, שנכחו בנטייה למקד תשומת לב, לדוגמא, בעבודה פרטנית של בחלק העליון של הגוף ובידיים בעוד הרגליים סטטיות יחסית והגוף נטוע במקום, או להיפך. היה גם משמח לראות גם יכולת הפשטה ברורה יותר מבלי לוותר על ביטוי תחושות פנימיות, נדירות ככל שהיו.
מעקב אחרי היפתחותה של פדר מאפשר להאמין שהיא צריכה לשאוף עוד מעלה ועשויה עוד להרחיק לכת. היא עצמה פרפורמרית בעלת נוכחות בימתית ניכרת וחסרונה כמבצעת הורגש היטב ב'באג'. עצם היעדרותה, עם זאת, הפנה מבט יותר ממוקד לעבר חן מסיל, רקדנית חיננית שמשכה תשומת לב.
כצפוי, עם תום המופע נקראה פדר לעלות לבמה להשתחוויה עם להקתה ותוך שניות הציתה את הבמה ואת האולם על יושביו רק באמצעות כמה תנועות קצביות מרוסנות, המשיכו והתעצמו והודגשו בפנים מלאות הבעה. כך היא סחפה את הרקדנים אתה אל פינלה אקסטטי, משחרר.