'לא-לה'- ליאת קצור. 'מועדון צוותא', תל אביב. 11 בפברואר

צילום: יסמין רוטמן, אלי כץ, שי קול

 

באחד האולמות הקטנים ב'צוותא' מעלה ליאת קצור מופע שמתחמק כמעט מכל הגדרה ורוקחת תערובת משעשעת מחומרי חייה, מדמיונה המפותח, משאיפותיה שלא התגשמו . היא לשה את כל אלה לפרסונה בימתית חביבה עד מאד, משעשעת, ועם זאת נוגעת ללב בפגיעותה. היא בעיקר- שורדת, אמיצה ובסופו של יום, גם די מרוצה.

היום כל דבר שלא נכנס למגירה ללא אילוץ נקרא פרפורמנס. מתאים גם ל'לא-לה'.

גם קהל הצופים שמילא את האולם הקטן נראה מסופק, גם משום שקוצר דוחסת המון לשעה הקצרה ונותנת שואו בכל מובן. .

העבודה משרתת אותה היטב ומאפשרת להראות שלל יכולות הן בתחום התנועה והן במשחק, עם כמה סעיפים של סטאנד-אפ, קצת טקסטים שלרב חוצים רחוק עוד יותר את גבול הנונסנס. לשמחתנו, יש למבצעת גם קול חם וטוב, כזה שיש למעט רקדניות.

ככל שהיא מתפתה לדבר על דברים שבאים מבפנים, כן מתרחבת רשת הסוואה של שטוטניקיות. במסגרת שילוב של חוצפה והחצנה עם רכות  אינהרנטית, כל התרסה נמחקת עם חיוך כובש, פילבול עיניים מקסים, פסוידו-ביישנות מרוחה במודעות עצמית ועושר של הבעות פנים והם שמאפשרים לה לדייק את החומרים שממנה בנויה העבודה.

וכך היא מציגה את עצמה בפתיח:

ממפתח בצד שמאל היא מקדימה ליציאתה אל הבמה את הישבן. ורק אחר כך מחליק שאר הגוף. בגד ההופעה הוא בגד ים שלם בכחול עז עם מפתח רגליים גבוה , והוא מלווה בנעלי התעמלות וגרביים לבנים.  היא פונה לקהל אבל בעצם מדברת עם עצמה, מובלת קדימה על ידי אסוציאציות שמסיטות אותה מכיוון המחשבה כמו בהפרעת קשב חמורה. חמורה אבל חמודה מאד.

הבחירות שלה מיטיבות אתה. היכולת גם לשלוח חיצי ביקורת דקיקים ובה בעת לבטא הכלה וקבלה, שומרות אותה בתוך גבולות קונצנזוס, אבל פיקנטי מהרגיל.

בשלב מוקדם כבר ברור שיש לנו עסק עם עבודה שנראית כאלתור, אבל היא מטופלת עד הסוף. רוח השטות, או כמו שאומרים בעברית: אי-ההיגיון, לא סותרים את העובדה שמדובר בבחורה נבונה, מוכשרת, אולי קצת מפוזרת, אבל מוכשרת ללא ספק.

בוודאי אפריז אם אומר שקוצר מצאה דרך ביטוי חדשנית וייחודית, אבל העבודה כוללת לא מעט רגעים מענגים שנותנים ל'לא-לה' מגע יד ייחודי-אישי-עצמאי והכי חשוב, מצליחים לקחת את כל חלקיקי אמצעי הביטוי  ולבנות מהפרגמנטים עבודה קוהרנטית, בנויה היטב ומלוכדת.

לא אתפלא אם עבודת הפרינג' הזו תמשיך למשוך קהל ומעריצים שישירו את הספוקן שירה- "לא אהבת את הפוני שלי" עם כל המילים ביחד אתה. אצלי הוא כבר מזמזם באוזן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *