להקת 'פילובולוס- 'shadowland' 2. היכל אמנויות הבמה, הרצליה, 13 בנובמבר

צילום: באדיבות יח'צ

יש מעט מאד להקות שמצליחות למלא אולם חמש פעמים בכל סיבוב הופעות בישראל כמעט מדי עונה, ולהיות אטרקטיביות לפלח קהל חדש וישן במשך כמה וכמה עשורים. מבחינה זו, המקבילה לה בארץ בסוגת הבלט, היא להקתו של בוריס אייפמן ( הצעירה הרבה יותר) שלה קליינטורה נאמנה ולא בהכרח מובנת מאליה, שבאה בעיקר מחובבי הבלט הקלאסי/ניאו- קלאסי, בעלי אוריינטציה רוסית.

להקת פילובולוס האמריקאית קיימת מאז 1971. בזמנו היא הייתה פורצת דרך בגזרת המחול האמריקאי  החדש, שבו כיכבו בעיקר להקות מחול מודרני שהיוו את הזרם המרכזי. כבר אז אפשר היה גם לראות את ניצני המחול הפוסט מודרניסטי ולהקות פרינג'י שלא התברגו לשדרה המרכזית הממוסדת ובוודאי לא החזיקו בעמדה משמעותית לאורך זמן כה רב. על רקע זה מעניין כי גם להקת פילובולוס ואחותה הקטנה מומיקס חמקו מגורל דומה והצליחו להימלט מתגית של מחול מיושן ולא רלוונטי.  

מיום היוולדה הלהקה נשענה על רקדנים חזקים, או ליתר דיוק, מתעמלים מיומנים שהיוו את ליבת הלהקה המייסדת, אשר פעלה כמו קבוצת קומנדו מדויקת ללא היררכיה פנימית מובחנת.

במהלך השנים היא הצליחה להמציא את עצמה מחדש. פחות ופחות באמצעות וירטואוזיות נטו ויותר ויותר בעזרת דמיון עשיר, שימוש מתוחכם באביזרים וטכנולוגיות שאפשרו להם לשכלל את עולם האשליות הויזואליות שהפך למסד המרכזי  בעבודות הלהקה.

מכאן נפתח להם עולם אינסופי של 'קונצים', אפקטים, יצירה שהיא קופסת הפתעות מפתות. בעבודה הנוכחית, שהיא המשך רוחני לעבודתם הקודמת בשם כמעט זהה shadowland  , הרקדנים מפסלים בגופם מאחורי מסכים, תיאטרון צלליות באמצעות טכניקות משוכללות-ביצוע, אם כי לא מאד מורכבות. בעזרת  משחקי תאורה והקרנת חלקי קומפוזיציות הם יוצרים אינטראקציה בין רקדנים על הבמה ודמויות מוקרנות מאחורי המסכים שמדמות שלל חיות כמו פיל, סוס ועד בת יענה, מכונית, עמוד תאורה עתיק, ספינת חלל, צבא חייזרים. כהנה וכהנה. כל הדמויות והחפצים בונים יחדיו סיפור מסגרת בסיסי וגמיש שחג סביב מפגשים ראשוניים של זוג אוהבים צעיר, שעובדים כפועלים במפעל שמשנע קופסאות קרטון ללא מטרה והופך את חייהם לשגרה מייאשת. מנהל המשמרת הוא מניאק לא קטן, רשע ונבזי. במקביל מתקיים מסע להצלת אפרוח של זוג יענים שנחטף לרע מזלו. ואם לא די בזאת, הרי שחייזרים פולשים מכוכב אחר ומאיימים על עתיד יושבי הפלנטה וחיות החמד שלהם.בקיצור משמש של ג'אנרים – מדע בדיוני, הרפתקאות בטבע, קומדיית אוהבים וטיפת סוריאליזם- ששפת התנועה הפילובוסית משמש להם דבק.

 

אצל הפילובוסים הביצוע תמיד יהיה מתוקתק להפליא,, התזמון מדויק, ובכל סיטואציה לא נוחה בא חוש ההומור ומחליק את הקצוות.

בשורה התחתונה, מדובר בלהקה מצליחה, נחושה, שעלתה על נוסחא מנצחת כבר לפני שנות דור ומאז היא רק משכללת את כוחה המגנטי של הנוסחה המבוססת על ביצוע טוב, דמיון פורה ומיומנות וחוכמה להימנע מלהיכנס למקומות שמהן היציאה קשה ועלולה לאתגר את קהל.

זו קודם לכל להקת בידור. יש מצב שמי שיראה אותם מעבר למספר פעמים מסוים יפתח אוורסיה מסוימת, מהסוג שמעלה אצל אחדים בידור מבוסס-נוסחא, שמצץ את לשד ההומור עד לייבושו. יש והיו אחרים, שרמת הטולרנטיות שלהם גבוהה יותר, בעיקר כאשר הנכדים מוכנים להתלוות אליהם ולגלות בהם חומרים שלא היו עולים בדעתם באופן עצמוני, כמו שחוויתי בעצמי.

רק כאשר הסתיימה ההופעה וזכתה בתשואות נאות, הגיע החלק שריגש והדליק את הקהל ההרצליאני אבל ממש. הלהקה הגישה נאמבר מיוחד לשיר של שלמה ארצי וכן ערכה הומאג' מקסים לעיר הרצליה, תוך שהיא מציינת את הפארק, המרינה ורחוב סוקולוב הנודע בעיר. או אז מחיאות הכפיים רעמו, והוגשו מכל הלב וכך גם קיבלו אותם הפילובולוסים עצמם. .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *