נטע וינר וסתיו מרין מציגים: 'חיתוך.דיבור'. תיאטרון תמונע, מרץ 21

צילום: מיה אלטוס, אסקף.

קח גבר, אישה וסכין ויש לך סיפור. לסיפור הזה יש סוף בלי מנצחים, בלי מנוצחים, בלי שנשפכה טיפת דם אחת, אבל היו מלא צחוקים.

בזיווג המיוחד הזה לוקחים חלק שניים. הראשון- נטע וינר שהוא בחור גדול, מלא, מזוקן ולבוש בווריאציה פורימית של בגדי ג'ודו או נסיך הודי עשויים סאטן סגול עם בורדורה . מולו – סתיו מרין  שבחרה בבגד שגם לו אופי אוריינטלי, בערך. היא לבושה בחולצת בטן וחצאית ארוכה עם שסע עמוק  בצבע אדום.stav marin, hituch dibur, ph. askaf 111

נטע מניח סכין במרכז אזור שתחום כזירה בסרט צהוב. הקהל יושב על כסאות בשולי במת התיאטרון וצופה ממטר בסדרת התגוששויות שמדמה באופן לא מחייב אחת מאמנויות הלחימה. במקביל לשני הגופים המתעמתים, מתקיים קרב מילים מחורז מלא כל טוב. האוזן לא רוצה להחמיץ הברקה אחת, והעין מנסה לעקוב אחרי כל סיכול פגיעה ובול פגיעה ישר בנקודות אסטרטגיות, שלא מעט מהן נחשבות לרגישות, אם כי לא בהכרח מסכנות חיים. בתאוריה, לא היום.  כי כאן נלחמים בסכינים מגומי רך ושני המשתתפים באו ליהנות, לא פחות מאתנו גם ממלחמת שריר בשריר, תחמון בקונטרה תחכום ומעל לכל בלשון מושחזת, לשון מחורזת גדולה ברפרנסים מפרקי אבות ועד ציוני דרך בתרבות, בלי לדלג על קללות עסיסיות וסלאנג במידה. באיפוק וחוש מידה הולם בהתאם לנסיבות.

כמו בלא מעט מקרים, צריך לדעת לבחור בפרטנר המתאים. סתיו מבינה בדברים שכאלה, אבל הפעם בחרה טוב במיוחד. נטע מסתבר הוא אשף צירופי מילים שיורה ומפתיע מכל הכיוונים בטכסטים קולחים רצופי שנינויות מבריקים.

לסתיו יש כבר קילומטראג' לא מבוטל בריקוד-דיבור והיא הוכיחה שאין לה בעיה להחזיק תנועה ודיבור בו זמנית ותוך כדי, להרוג פרה קדושה או שתיים. הפעם, נטע וינר, שלא פגשתי קודם על הבמה, מוכיח שאין עליו. אולי גופו לא מעוצב במכון הכושר, אבל כח יש לו  וקרוס רגליו בלוטוס מתמשך היה מושלם. אבל הפנינים שיוצאות מבין שפתיו בסגנון ראפרי רך או ספוקן-וורד, שזה דומה אבל יותר אליטיסטי, הפכו אותו לאלוף, מסוג אלפא.stav marin, hituch dibur, ph. askaf 222

נכון שהוא קצת מאפיל על סתיו, אבל מעניק לה פרטנר מקסים ומוכשר לאללה.

ואם בזאת לא די, הסתבר שהמופע 'חיתוך. דיבור', הוא לא רק פרפורמנס ארט או תיאטרון פיזי או תיאטרון תנועה , הוא גם מיוזיקל, אולי לא באופן הצפוי, אבל בפרקטיקה.

 לצערי לא נכתב די בדף הערב ( וזו הפעם הראשונה שאני מתלוננת על  חסר ולא על עודפות) והייתי שמחה לדעת של מי הלחן של השירים. שמעתי משפטים מוכרים – כמו  'מנוחה לבנה' שאני לא יודעת מאין לקוח, או 'בום טראח', חלק מתרגום השיר של ננסי סינטרה bang bang, my baby shot me down – ושירים אחרים שבמהירה התחלפו לטכסטים פוליטיים, שמרפררים למציאות ולביצה שבה אנחנו חיים, לצבא, ל"הילד של כולנו", למרמרה, למשחקי הכס ואלוהים יודע מה עוד. הלוואי שיהיה מי שי שלח לי  קוד כדי להציץ בתמלילים ולמולל אותן בלשוני בתאווה, כמו שוינר עושה.stav marin, hituch dibur, ph. maya altos

היה תענוג לשמוע את השניים שרים ביחד, שניהם שרים טוב כמו אנשים שנח להם לשיר, אם כי לא בהכרח כזמרים. אותו דבר לגבי יכולת ההבעה, אם כי נדמה לי שגם פה, האישיות החזקה של נטע מתגלה גם בפן המשחקי של המופע.

אחרי סיבוב בדק יחסי הכוח והמוחות, האחרון בעימותים שוינר הגדירו כ" קרב זוגי על פיצוח הקוד של שפות הגוף, הלשון והלב", הוא מודיע שהגיע תור הקהל. סתיו מגישה סכינים לנשים בקהל ונטע לגברים ושני הפלגים מתרגלים תגובות הולמות לקרבות בין המינים.

ההיענות הגבוהה הלכה יד ביד עם החיוך שאתו הקהל הלך הביתה. ובצדק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *