מעין ליבמן- שרון: דו'ח NANOART LAB 2016

  מעין ליבמן-שרון.

שרון היא כוריאוגרפית שסקרה עבור 'ריקודיבור' את הפרויקט שהפגיש את עולם הננו טכנולוגיה לעולם האמנות :  NANOART LAB 2016 , פרויקט שבו השתתפה במהלך השנה האחרונה. ( א.ב. )

  צילום: אלי כץ

לפני שנה וחצי התחיל פרויקט מיוחד  בשם 'ננוארט' NANO ART בו אני לוקחת חלק. ההזדמנות להכיר מקרוב את עולם הננוטכנולוגיה ריתקה וסיקרנה אותי. בזכות עדי קרש בלומן – דוקטורנטית במעבדתה של ד"ר עפרה בני הכרתי את יערה ניראל, יוצרת בוידאו, וביחד עם חוקרת הסרטן ד"ר עפרה בני התחלנו לחקור את נקודת הממשק בין אמנות לננו מדע. נכנסתי לתוך עולם עשיר שמצד אחד שונה כל כך ממה שאני מתעסקת ביום יום אך מצד שני דומה בכוחות היצירתיים הפועלים ומניעים אותו.  אני שמחה ומודה על ההזדמנות הנדירה לחקירה מעמיקה מסוג זה.

אז מה זה בכלל הפרויקט הזה?             nano art 2 dancers, 2222, eli katz 2016

במהלך 2015-2016 חקרו במשותף מדענים מהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים ואמנים מ'מרכז מחול שלם' את שדות המחקר וחיפשו דרך ושפה חדשה לתרגם את הניסוח המדעי של ננו, לאמנותי. בערב שהתקיים ב'בית צרפת' שבקרית אדמונד ספרא בגבעת רם, הוצגו חמישה פרויקטים נבחרים מתחומי המחול, פרפורמנס, וידאו ארט ואמנות פלסטית.

רובי אדלמן, המנכ"ל שותף של מרכז 'מחול שלם', היה אחראי על ההפקה והניהול האמנותי של הפרויקט. הוא  אמר כי הוא סקרן לראות איך שתוף הפעולה בין  'מחול שלם'  ואנשי המדע יביא לידי ביטוי מבטים חדשים, כלומר, איך מחקר שיוצא מגבולות האמנות והסטודיו, יכול להשפיע על עולם המדע. הוא ראה בשיתוף הייחודי הזה דבר מרתק במיוחד.

 ההיזון החוזר שמתקבל מהמדע לאמנות ושוב למדע, הוא מעשה פורץ דרך שמהווה כלי לימוד ומחקר לכל דבר ומרכז המחול גאה להיות חלק מהמיזם.

המנהל האומנותי של פרויקט NANOART LAB 2016 היה עופר עמרם. הוא דבר על כך שיש כמה מכנים משותפים למדע ולאומנות.  בשני התחומים, העוסקים במלאכה שואלים שאלות כדי להבין לעומק תהליכים. החוקרים מבקשים לזהות תופעות ולמדוד אותן, מתוך ניסיון למצוא  סדר בכאוטיות של העולם מסביבנו – או לפחות לשקף חלקים בו כדי להביא אותם לתודעה האנושית המשותפת.

בתחום הננו המדען, מפנה את מבטו המשוכלל פנימה,  אל תוך החומרים.   המבט משתכלל ומשתכלל ופותח מרחבים ,יקומים עצומים בגודלם, טריטוריות לא נתפסות והוא מטייל במרווחים שבין האטומים, בחלק שהוא חלק חלקיקי חלקיקיו של החומר ממנו הוא עשוי.  גם החוקרים והם תוהים האם גם המסע פנימה, אל תוך החומר, גם לו אין סוף?  או שמא עולם ה-ננו מבקש לראות את נקודת ההתחלה: המקור של המקור של המקור.nano art 2 dancers, eli katz 2016

בשיחות עם המדענים קיבלנו  גישה חדשה  לדימויים, מתודות ורעיונות ונחשפנו לעולם בעל חוקים ויזואליים משלו  שהובילו אותנו לזווית מבט חדשות.

.זה היה מפגש בין אנשים משתי דיסציפלינות כה שונות שגילו סקרנות כלפני התוצאות של עבודה משותפת

כשותפה לאחת מהעבודות המוצגות בפרויקט, חוויתי חוויה מרתקת.  פרויקט הסיום שבו לקחתי חלק, היה"אישקט / 116 סיבות"- ד"ר עפרה בני, מעין ליבמן-שרון, יערה ניראל. הרקדניות ושותפות ליצירה היו מיכל אגסי,ומיה רשף.

שיתוף פעולה בין כוריאוגרפית, אמנית וידאו ומדענית ננוטכנולוגיה הוליד יצירה החוקרת את נקודת הממשק בין הניכור הטכנולוגי למצב החרדה הקיומית האנושי. הגוף החי נבחן מתחת לעדשת המיקרוסקופ: מוגדל, משוכפל, מפורק ויוצר עולם מולקולרי מסובך, קרוב להפליא למציאות הכאוטית שאנו חיים בה.

 'אישקט/ 116 סיבות' הינה עבודת מחול ווידאו (דואט לשתי רקדניות עם הקרנת וידאו חיה) הלוקחת את השראתה הראשונית מהתהליכים הדינאמיים והקינטיים שמאפיינים את תנועת חלקיקים ננומטרים ומהצורניות המשתנה של תאים בגוף האנושי, וחותרת לעיסוק בחרדה ובדאגה קיומית.

דימויי הווידאו המוקרנים על הרקדניות מייצרים חלל נגטיבי, תלת מימד ומסגור חדש של התנועה בחלל, התנועה של הרקדניות מפוסלת בעזרת הווידאו ויוצרת משמעות חדשה בממשק בין אמנות המסך לגוף הנע."

 שותפתי לעבודה יערה ניראל אמרה לי שכיוצרת המשלבת כמה דיסציפלינות היא מנסה למצוא את השילוב בין הגוף, המחול ועבודת הווידאו, והשפעתו על התנועה והחלל. הקווים הישרים והלא ישרים של הדיסיפלינות השונות יוצרים נקודות השקה, ובנקודות ההשקה האלו נוצר הקסם, נוצרת היצירה.

"העיסוק בננוטכנולוגיה והשיח הבלתי פוסק שהיה לנו עם עולם המדע בתהליך היצירה, ייצר נקודות ההשקה רבות עוד יותר, דבר שהפך את התהליך היצירתי לא רק מאתגר יותר, אלא גם מרגש, מפעים ומלא ניצוצות.

מנקודת מבט אישית, העבודה המשותפת וההדוקה עם יערה ניראל וד"ר עפרה בני, וההיכרות המעמיקה איתן, הוליכו לאפשרויות ביטוי אמנותיות חדשות ומרגשות עבורי. יערה ניראל, עפרה ואני ניסינו לפצח את החיבור בין המחול לוידאו ולננומדע, דרך עבודה עם ה'ננו' ,  שהוא בלתי נראה ובלתי נתפס. יערה, עפרה ואני ישבנו יחד עם רובי אדלמן – המלווה האמנותי של הפרויקט- ודיברנו על נקודות המבט של המדע והאמנות על החיים. גילינו שיש ביניהן נקודות השקה רבות ומפתיעות הקושרות אותן זו בזו, ועם זאת ההסתכלות המדעית על החיים כל כך שונה ממה ואיך שהורגלנו לחשוב. מה שסקרן אותי היה ההסתכלות המדעית על בני האדם, הסתכלות לא רגשית אלא פונקציונאלית. היה לי מעניין לקחת את הפן הזה ולחקור אותו בסטודיו עם הרקדניות.  nano project, ishkat 6, ya'ara nirel

במהלך העבודה הגיעה ד"ר בני לחזרות שלנו עם הרקדניות ונוצר שיח מרתק בינה לבינינו ולבין הרקדניות [מיכל אגסי ולורה קירשנבאום ולאחר מכן עם הרקדנית מיה רשף].  היה מעניין עבורי לנסות להבין את התהליכים הביולוגיים המתרחשים בתוך הגוף, תהליכים ממוזערים וכמעט בלתי נראים, לשמוע על האיכויות התנועתיות של החומרים הביולוגיים ולחקור אותם דרך הפיזיות של הגוף המתנועע. ד"ר בני ספרה לנו כי גם לה היה מעניין לבוא לחזרות ולשמוע שאלות שעלו אצלנו. היא סיפרה כי השאלות שלנו גרמו לה לרצות להסביר לנו את התהליכים בצורה מפורקת יותר לגורמים ולחשוב בדרכים יצירתיות על תהליכים אלו.

אני חושבת שהמפגשים והעבודה האינטנסיבית שלנו ביחד, הרחיבו את נקודת ההסתכלות לכל אחת מאיתנו הן לגבי התחום שלה והן לגבי הממשק והחיבור בין התחומים.

השילוב בין המחול לווידאו תוך כדי ניסיונות התבוננות על התהליכים הביולוגים והננומטרים, היווה עבורי דיאלוג מעורר מחשבה ושאלות. הרצון להעמיק ולחקור בסטודיו את נקודת המפגש בין שלוש העולמות, והמעבר משלב החקירה התהליכית, לגילוי והתהוות היצירה, היה מרתק ועוצמתי.

דבר נוסף שהיה מרגש עבורי הוא שגילינו בתהליך העבודה נקודות ממשק לא רק בין עולמות המדע והאמנות, אלא נוצר בין יערה ניראל, ד"ר עפרה בני וביני, חיבור חזק של שלוש נשים, עם הרבה תשוקה, אהבה והתרגשות ממה שהן עוסקות בו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *