The choice of DanceTalk for 2016- נבחרי אתר 'ריקודיבור לשנת 2016

נבחרי אתר 'ריקודיבור לשנת 2016 אבל קודם התנצלות בפני קהילת המחול.

לצערי, השנה הנהלת סוזן דלל בחרה להדיר את כל מבקרי מחול וביטלה במפתיע את ההזמנה שנשלחה ממשרדיה רק ימים ספורים קודם לכן, לבוא וקבל תגי כניסה עבור מופעי 'חשיפה בינלאומית'.

הודעה זו ברגע האחרון, נעשתה בניגוד גמור לנהוג בעבר, ולוותה בטענה כי מאה ושישים האורחים שיבואו מחו'ל וכן רוכשי כרטיסים, לא מאפשרים לה להפריש תגי כניסה- על בסיס מקום פנוי – לקומץ מבקרי המחול בישראל.

גישה תקדימית ופוגענית זו משמעותה הדרה, ופגעה לא רק ביכולת המבקרים לעשות את עבודתם נאמנה, אל גם ביוצרים ומבצעים שהיו כנראה ראויים, אבל לאור ההוראות החדשות,  לא יכלו להיכלל ברשימת סיכום המחול לשנה זו בשל החלטה אומללה של הנהלת סוזן דלל.

מדי שנה, אני מנצלת לצפיית השלמה או להערכה מחודשת מספר לא גדול של עבודות שעולות ב'חשיפה בינלאומית' ועברו סינון. אני בונה על האפשרות לראות בחשיפה, עבודות שהחמצתי ולציין אותן בסיכום השנה. ואיזו החמצה! (א.ב.)

——————————————————

נבחרי אתר ריקודיבור לשנת 2016 

אתר 'ריקודיבור' מבקש להציב זרקור אל מול עבודות מחול ומבצעיהם ולציין במיוחד את היצירות בזכות אמירתם הייחודית, מקוריותם ותרומתם באופנים מגוונים לאמנות המחול בשנת 2016.

כוריאוגרף השנה:

לכוריאוגרף השנה נבחר אייל דדון, יוצר 'מכירת חיסול' (Liquidation Sale). בביצוע להקת המחול SOL שהקים.

אייל דדון העלה עבודה עם אנסמבל רקדנים חדש, כמעט חשאי, שנתמך על ידי עיריית באר שבע.

הנימוקים לבחירה: "מאחר ו'להקת המחול סול' העלתה ערב מרהיב, נוטף כישרון, הן של היוצר והן של ששת הרקדנים שהתקבצו מכל הארץ, אין לי כוונה להשאיר אותם בצל. מדובר בשון אולס, מדיסון הוק, יוקו הימזייק, אייל דדון, סרג'יו דיאזומוראד בואיירד. נבחרת לתפארת.

ראינו בעבר כי לדדון יש דרך משלו לכרוך ולארוג יחדיו את רצפי התנועה המתוחכמים שמטופלים באנינות רבה ובפירוט רב ביחד עם חומרי גלם חדי שוליים, מתריסים, מצחיקים, שובבניים, -שהבוטות מהם והלאה- שמתייחסים לסוגת תיאטרון מחול. השימוש המושכל באביזרים הוא דבר שנחשב "שנות השמונים ודרומה". אלא שאצל דדון, הכל הולך וממריא צפונה.eyal dadon 2016 liquidation sale, great  photo ahrale

דדון שרוקד בעצמו, אחראי גם לבחירות המוסיקליות, וחלקן הן שלו. רוח הפס קול, אופיו ומקצביו מהדהדים היטב את ההחלטות המבניות כשמדובר בדינמיות של החיבורים ובקטיעות של מהלכי הפרגמנטים בתוך השלם. זה דבר שאפשר לרקדנים  לגלוש בין אוירה  של קשב פנימי עמוק, לסיקוונסים של מחול פיסי ומשם לביטויי תיאטרון אבסורד. מתחצף,מבלי לאבד את התמונה האמנותית הכללית, על שלל בחירותיה התחביריות המיוחדות וכה מדוקדקות.

לסיכום אפשר לומר שהפרספציות הייחודיות של דדון הניבו לא מעט מעמדים שייזכרו עוד הרבה זמן ובעיקר תשמר התחושה שנחוותה עבודה שהגרעין הבסיסי שלה הלך והתרבד, לא במעט בזכות הסטיות הספוראדיות מהשביל הבטוח, תוך בחירה בהדגשים קפריזיים, שצצו בלי שורש מאי-שם, אבל הפלא ופלא, נטמעו בלי מאמץ והניבו יצירה מגובשת, בוגרת, מורכבת ומענגת".

***

להקת השנה:

להקת 'פרסקו' נבחרה כלהקת השנה בעבור ביצוע עבודתו המצוינת של מיכאל גטמן- Sounds Like Yourself

הנימוקים: "גטמן מריץ את  הערב בשני ערוצים. האחד מבוסס תנועה, נטול שמץ של נרטיב לינארי. הפרקים ברובם חסרי מיקוד קוהרנטי, מפורקים לפיסות פיסות, קרעים קרעים של תשוקה, שבהם הרקדנים מבררים את מקומם על לוח המציאות לבד או תוך עימות.  המציאות המפורקת יוצרת עמימות מדויקת, חסרת נשימה, אלימה לעתים, כואבת, טעונה בסתירות פנימיות שהן מהות חיינו בנקודות זמן משבריות. תחשבו פאזל מפוזר אקראית. הוא לכשעצמו חסר פשר אבל טמונים בו אינספור רמזים לתמונה שלמהmichael getman, color,66 with nude,  with Fresco, yoram karmi, eyal landsman photos 2016

המלל הולך אתנו לאורך כל הערב ומקיים מסלול שני, ליניארי, של אושר ושברו. עוצמותיו מסמנות מהלך שיש בו רק דמיון חלקי למהלכי העוצמה של התנועה, כמו שני קווים גליים עם קפיצות אוסילוסקופיות: פעם מכים אותנו בעין ופעם באוזן, פעם בקשב לטכסט ופעם בהתרחשויות המפתיעות במעברי פרקי העבודה.

בשורה התחתונה, גטמן מצליח להוציא מקבוצת הרקדנים התגייסות מוצפת אדרנלין ונדמה שהם שואבים מכך עוצמות ותשוקות משלהם".

כאן פעלו שני צדדים מאתגרים של ביטויים אמנותיים שלא מתיישבים בנקל זה לצד זה, תוך שמירה על איזון בתחום הלאבילי בין המילה לתנועה. אתגר עצום לרקדני 'פרסקו'.

***

רקדנית השנה.

איריס ארז נבחרה לרקדנית השנה, עבור המורכבות שהעניקה לביצוע הסולו 'לוקאלי' (מקומי) שיצרה השנה.

הנימוקים: "ארז שואלת מה בין גיאוגרפיה, דמוגרפיה וטופוגרפיה לבין התנהלות הגוף הפרטי ובאיזה אופן כל אחד מהמרחבים הללו מכתיב, או משפיע על מי שהיא..iris erez- locali, 1,

ארז הולכת סולו למסע הגילוי ומזכירה כבר בדקות הראשונות, כשהיא לוקחת את הזמן ומחממת מנועים לקראת כמה התפרצויות געשיות, איזה פרפורמרית מרתקת היא כשהיא מאפשרת לראות שלב אחרי שלב את פריסת חוטי המחשבה שמאחורי התנועה.

ברצותה, היא בבסיסה רקדנית אלגנטית, מאופקת, שלא ויתרה על תנועה מסוגננת בכפות הרגליים המתוחות, בהליכתה הממורכזת והאסופה ובאותה מידה היא מאתגרת את הדימוי והולכת רחוק למקומות שבהם היא משחררת שדים בזעקות ונהמות, באגרופים ומבטים רושפים, בהרהורי כפירה במוסכמות. אי אפשר להגיד שלא למדה משהו מיסמין גודר, שאצלה היא הבשילה".

***

דואט השנה

בתואר הדואט המצטיין לשנת 2016- זוכה העבודה W.

כוריאוגרפיה: טליה בק, ביצוע: טליה בק והשחקן צבי פישזון.

בק שואבת לא רק את הפואטיות אלא גם את ביטויי תיאטרון האבסורד של המנטורים שלה, אבל מגישה אותם דרך פריזמות מקוריות.

הנימוקים: "היא מודעת לגמרי לניגוד הפיסי וגילאי בינה לבין פישזון אבל האופן שבו היא מטפלת בהבדלים שביניהם מעשיר ומרבד את העבודה ומבהיר כי לפרטנר שלה אין תחליף. הבדלי הגיל והמראה הם דבר נתון ובק לא מתנצלת ולא מתפעלת ממנו. היא בנתה לפרטנר שלה תפקיד שמציב אותו במרכז הבמה, פרטנר שווה בין שווים, ובאופן הזה יכולה הייתה לבנות מערכת יחסים מרגשת בין שתי הדמויות שחולקות תפקידי תומך ונתמך, מנחם ומנוחם, מוליך ומובל כשהמושכות מתחלפות.taliya beck , check spelling, at kelim, 2016

העבודה עשויה עבודת טלאים דקדקנית מורכבת מרצפי סיטואציות  קצרות על פי רב. בגלל ההשקעה בדיוק ובעיבוד כל מיקום קצה ציפורן.

זהו דואט באורך מלא, לא שיגרתי בעליל. שני המשתתפים חשפו עושר של ביטויי גוף מרתקים, שלל נגיעות וקבלתם, שבתחושה לפחות, לא נוגעו קודם לכן ובוודאי לא באופן המייחד הזה".

***

פסטיבל השנה הנבחר- הוא אינטימדאנס 2016, תיאטרון תמונע

הנימוקים: מרענן למצוא פסטיבל מחול שיש לו אג'נדה חברתית-פוליטית בקונטקסט תרבותי שמוכן להפשיל שרוולים, ולנסח את עמדתו הפוליטית בגלוי, תוך שהוא מבקש להגיש תכנית שנאצרה בהתחשב עם העקרונות האלה. מנהלי הפסטיבל הם טל מיוחס, יאיר ורדי ונאווה צוקרמן

בין יוצרי המחול שלקחו חלק השנה בפסטיבל אנו מוצאים את רותם תש'ח, תמי ורונן יצחקי, דרור ליברמן וקזויו שיונורי, ג'ואל בריי ועודד רונן, ניבי אלרואי ואלה רוטשילד, מעיין כהן מרציאנו ועדילי ליברמן

לא בכל העבודות, אבל בחלק ניכר מהיצירות שהועלו, אפשר למצוא התייחסות ישירה או סמויה יותר, לנושאים שהעסיקו את מנהליו האמנותיים של פסטיבל אינטימדאנס.

מתוך הצהרת הכוונות: "אנו חיים בתקופה שבה השינויים בחוקי המשחק החברתי-פוליטי-תרבותי גלויים לעין וחל שינוי תודעתי עמוק המכתיב את האופן שבו אנו מתנהלים בעולם וחווים אותו. בישראל 2016 המשמעות של מושגי יסוד כמו דמוקרטיה, זכויות אזרח, שוויון בפני החוק, וערכים כגון חיי אדם וחופש הביטוי משתנה; הנרטיבים ההיסטוריים והאזרחיים משוכתבים בספרי הלימוד, מייצרים סדר ערכי חדש לדור הבא. תוך כך, הטעם התרבותי הקולקטיבי מתעצב מחדש אף הוא, וכל תוכן נעטף ברטוריקה ואומדנים של שיווק ומכירות כדי לעודד צרכנות קומפולסיבית, הגלולה היחידה הבטוחה נגד דיכאון…

לצד נגישות עצומה לידע ויכולת שיתוף החיים עם קהלים הולכים וגדלים, יש תחושה של שיתוק וחוסר יכולת השפעה אל מול המערכות הגדולות שמושכות בחוטים ושמתגלות בכל פעם מחדש בשיא סיאובן. דומה כי אפשרות הפעולה אל מול המנגנונים הקפיטליסטיים והלאומיים השולטים בחיינו נעה בין קונפורמיזם אדיש לבין התנגדות שנתפסת כרדיקלית, מסומנת כמסוכנת והלגיטימיות שלה מועמדת בסימן שאלה… פסטיבל אינטימדאנס 2016 מבקש לבחון כיצד מגיבה האמנות ובתוך כך המחול, למציאות ולשפה המשנות פניהן ומה האפשרויות של מי שפועל בשדה זה להיות שחקן נוכח ומשמעותי אל מול מנגנונים שהולכים ומצרים את אפשרויות ."

————

עבודת סולו 'שלא להרבות בדברי' של תמי ורונן יצחקי בביצועה של תמי יצחקי

העבודה עלתה במסגרת  אינטימדאנס. בחרתי להדגיש עבודה יוצאת דופן זו שמקורות השראתה באים מעולם תוכן מוכר פחות לרבים מביננו , כולל אותי, ועם זאת מצא מסילות מפתיעות ללבי. .tami itzhaki, gadi dagon, intimadance 2016

הנימוקים  לבחירה: "נתחיל מכך שהיוצרים שואבים גירוי יצירתי ממקור שרובנו לא מכירים כלל ועיקר. מדובר במסכת מהמשנה שעניינה סדר טהרות, במסכת אהלות פרק ח' ובו מונים החכמים את מאתיים ארבעים ושמונה אברי גוף האדם. ותמי, בחן הייחודי שלה, מונה אותם אחד לאחד ומסמנת אותם במדבקות, תוך תנועה שמתנהלת במסלול עצמאי. יש בעבודות שלה מידה אינהרנטית של טונים מינוריים והתנהלות הרמונית שבאה ממקום פנימי וניכר שהיא מנהלת את הגוף שלה היטב ובמיומנות מפתיעה.

בחירת היוצרים "המדברים" את התנועה ואת פשרה מוסיפה ערוץ מקביל שמחבר את מקורות המסורתיים לכלי ביטוי אמנותי שמאפיינים את המחול העכשווי המרתק של השנים האחרונות, בהם לטכסט מקום מרכזי, סוגה שהמונח 'ריקודיבור' הולם אותה.

יצחקי משלימה את רשימות המצאי מעבר למניין האברים, ברשימה של נקודות תורפה בגופה, צלקות, סימני ניתוח, פצעי פה, קעקועים ועוד. לאלה מתווספים ציוני דרך ביוגרפיים שמתחילים מזוטות מגיל הגן ועד תעודות הצטיינות מדומה, פרסים בינלאומיים  ומינויים כבוד שלא יאומנו, כולל זה שקבלה ממלכת אנגליה.

אצלה אבסורד קיצוני נשמע אמין לחלוטין ומופרך בעליל- ייתכן. תמימות חיננית, מסתבר,היא רשת הסוואה אפקטיבית אך גם נועם הליכות לא יצליח להשטיח את העבודה האינטליגנטית, המקסימה הזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *