Dance photography: Gadi Dagon צילום מחול: גדי דגון

 

צלם- גדי דגוןתערוכת צילומים אמנותיים של גדי דגון – גלריה ברוורמן פתיחה ב-19 ליוני, נעילה ב-31 ליולי.

אוצרת: נעמי אביב

גלריה ברוורמן מציגה תערוכת יחיד של גדי דגון שמלווה באופן בלעדי את עבודתו של אוהד נהרין ולהקת בת שבע, מאחורי הקלעים ועל הבמה, מזה 18 שנים.

צילום: גדי דגון

טכסט : נעמי אביב

"בעוד אצבעותיו של גדי דגון סוגרות את הצמצמים ומנמיכות את המהירויות, בעוד האור המוחזר מעור גופם של הרקדנים משרטט את רישום מחוותיהם בחלל הטעון ובעדשות המצלמה (ניקון, מ-85 מ"מ ועד 300 מ"מ), מילון חזותי מרשים כמו נפתח בתת ההכרה של הצלם. בעזרתו אלות הריקוד מתמזגות עם רפאי הצילום לכדי קליגרפיה חדשה, שלווה וסוערת לסירוגין (והרי גם בכוריאוגרפיה וגם בפוטוגרפיה מדובר בכתיבה או בהיכתבות), אותיות לא ידועות מחברות דימויי גוף מופשטים, מכשפים. ועדיין, חשוב לציין כי מדובר בצילום נטו. ללא עיבודים, ללא פוטושופ, ללא חיתוכים או ריטושים וללא תנועות מצלמה "קולנועיות".

צלם- גדי דגון"מתוך אמפטיה עמוקה עם אמני המחול ויוצריו שמבקשים בכל מופע להסיג את גבולות המחול ומגבלות הגוף, גדי דגון מפנים את רוח המחול וחורג כאן גם מהקיפאון המאולץ של הצילום בסטודיו וממשמעת הייצוג הנאמן (רצוי המיופה) והמתועל שכפה על עצמו הרבה יותר מדי שנים. מעתה, נראה כי הוא מופעל על ידי מוסיקה שונה."

"שפתו מגיבה בהתלהבות דתית לרוחות המחול הלופתות את הגוף ומצמיחות לו כנפיים".

צלם- גדי דגון"תצלומיו מנכיחים את הריקוד שלו, את דגון שרוקד בעקבות הנוכחויות החמקמקות, רוקד את עקבות הגוף המופיע על במות וחולף כהרף, את התנועות הרודפות ונרדפות, ההודפות כל ניסיון לתפסם, בלתי ניתנות לתרגום, להעתקה."

 

צלם- גדי דגון"דגון מבצע באמצעות המצלמה דקונסטרוקציה מופלאה של המחול. הגוף הרוקד מעלים את עצמו תוך כדי הריקוד ומערים בכך על התשוקה לייצגו. הגוף המציג ומייצג את עצמו בריקוד נמצא תמיד על סף פיזור עצמי. כלומר, הריקוד הוא סוג של חזרה תמידית לקראת המוות. הגוף נשאר בסביבה אבל הריקוד נעלם. מזל שיש צילום."

 

 

צלם- גדי דגוןתערוכה נוספת של דגון מוצגת בימים אלה במסגרת פסטיבל RED (פסטיבל המחול של רג'יו אמיליה), המפנה השנה זרקור אל יצירתו של נהרין, ומחול ישראלי, במסגרת חגיגות 60 לישראל.

Один комментарий к записи «Dance photography: Gadi Dagon צילום מחול: גדי דגון»

  1. שלום גדי,
    אנחנו לא מכירים אישית, אם כי לפני שנים אחדות עובד מעבדה שלך הדפיס צילומים שלך במעבדה שלי, בביתי ברמת-גן. נדמה לי ששמו היה דימיטרי.
    לפני כמה דקות צפיתי במשדר "לגעת ברוח", בו יואב גינאי אירח אותך, ונדהמתי מאישיותך: ידעתי שאתה צלם מעולה, אך תמיד חשבתי שאתה רואה עצמך כמין פרימדונה של הצילום, בבחינת "אני ואפסי עוד", והנה מתגלה לפניי אדם צנוע ורגיש, אמן של ממש. התצלומים שהוצגו ממש מדהימים!
    אני אמנם מבוגרת ממך, אך הייתי שמחה אם תסכים "לדפדף" בפורטפוליו שבאתר שלי, במיוחד בפורטרטים ובצילומי התיאטרון (הייתי צלמת תיאטרון "הבימה" בשנות ה-80) ולשמוע מה דעתך, אולי אפילו להיפגש? פגישה כזאת היתה מאד משמחת אותי.
    תודה רבה, רחל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *