תיאטרון מחול הארלם. ( ארה'ב) המשכן לאמנויות, תל אביב, 10 ביוני. יHarlem Dance Theater

      Photo: Mathew Murphy and Rachel Neville

harlem d.th. mathew murphy groupבסיורה הנוכחי של להקת תיאטרון המחול הארלם, העלתה הלהקה ארבע יצירות  של יוצרים אמריקאים, שמשרתים את הנישה הספציפית של להקה שמנסה לתפוס כמה ציפורים בבת אחת. מחד, היא בחרה להעלות עבודה ישנה מאד של אלווין איילי, מלפני יותר מארבעים שנה בשם 'העפרוני הנוסק' . איילי, כוריאוגרף מצליח ביותר קנה לו שם בעקבות  היצירות המודרניות שלו שרוח התרבות האפרו-אמריקאית לדורותיה שרתה עליהן. שום שמץ מהסגנון המיוחד שיצר עוד לא הבשיל כשיצר את 'העפרוני הנוסק'. זו עבודה ניאו קלאסית, די משמימה, יש לומר, על פוינט, עם הרבה נפנופי זרועות בתפקיד כנפי העפרוני. רקדני תיאטרון המחול הארלם לא נראו פה טוב, הרבה פחות טוב מבעבר. גם הסולנים לא היו מספיק ממוקדים, הקפיצות נראו גמלוניות ומעל לכל, התלבושות המיושנות בגוונים דהויים, לא היטיבו אתם.

  harlem d.th. mathew murphy 2 duet

היצירה השנייה בערב: 'כלי שייט' של דארל גראנד מולטרי, התבססה גם היא על ניסיון לעצב מחול שמשתמש ביסודות הבלט הקלאסי, אך כוונותיו להשתלב בשפת המחול המודרני.המוסיקה המהירה של אציו באסו המסתמכת על מודוסים סדרתיים רימזה למשהו דינמי ותוסס שיגיע במהירה. מפלס האנרגיה עלה, לראשונה התגלתה רקדנית בתפקיד סולו שהיה בה משהו מסקרן ומבטיח, רוח חדשה החלה לנשוב, אבל למרות ההשראה של מתחביריו של פורסיית' , העבודה עוד לא הסבירה את הכיוון האמנותי של להקה זו ששמה והמטען התרבותי של מייסדיה ומרבית רקדניה, מבטיח זווית ייחודית או גוון אמנותי שיכול לרבד יותר את המחול האמריקאי המיינסטרימי.

ואז באה יצירתו של יוליסס דאב, יוצר נהדר, שהביא לנו את 'רוקד על המרפסת הקדמית של גן העדן', יצירה המתבססת על המוסיקה המרתקת של המלחין האסטוני הנפלא ארוו פארת.  זו יצירה שנכתבה בתחילת שנות התשעים, אחרי תקופה ארוכה של אבדן שחווה יוליסס דאב שבה מתו מאיידס שורה ארוכה של יוצרים ומבצעים מתחום המחול. יש ביצירה חומרה ועצב, אבל לנו כקהל, היא תיזכר כזו שהשיבה ללהקה משהו מהמוניטין שמחזיק אותה כ- 45 שנה. חלק לא מבוטל מהרקדנים נראו הרבה יותר טוב מאשר במחצית הראשונה של הערב. דאב אתגר את הרקדנים במבנים לא שגרתיים ובמיוחד הפתיע עם דואט גברים מיוחד שיירשם כפניה הזוהרת של הערב.harlem d.th, rachel neville group

 את הערב חתמה יצירה היברידית 'שיבה' של רוברט גארלנד שהלך על בטוח ועלה לבמה מחול בן מספר פרקים שכל אחד מהם נרקד לצלילי זמרים אמריקאים ששרו אושיות התרבות המוסיקלית השחורה- ג'יימס בראון ואריתה פרנקלין. העבודה היא תוצר די הזוי של שילוב מחול פופולרי, כפי שמוכר ממחזות זמר ולווי זמרים, שבו  מקום כבוד לנענועי אגן, שיקשוקי טורסו ומחוות ידיים שהתפתחו בעשורים האחרונים והפכו לסמן התרבות האפרו אמריקאית מחד. מאידך, לא מוותרים על  פוינט וקוים ארוכים שכה הרבה הושקע בהם. וכך הפוינט והעינטוז  הלהיבו את הקהל המקומי המבוגר שמחא כף כמוצא שלל רב. שלל שמקורו בחנופה.