להקת המחול הקיבוצית- שחור.לבן. כוריאוגרפיה: איציק גליל וקריסטינה דה שאטל. חיפה,
להקת המחול הקיבוצית- שחור.לבן. כוריאוגרפיה: איציק גליל וקריסטינה דה שאטל. חיפה, אולם רפפורט, 24 במרץ.
Photo: Karel Zwaneveld
אורה ברפמן
הלהקה הקיבוצית מזוהה מזה שנים עם יצירותיו של רמי באר, מנהלה האמנותי. הקיבוצית הייתה בעברה להקה רפרטוארית בתקופה בה גם בת-שבע ובת-דור הציגו רפרטואר מגוון של יוצרים מהארץ ומחו’ל, בעיקר מחו’ל, שם נדמה היה, מתרכזת כל החוכמה המחולית. שם, באירופה, הפורמט הרווח היה של להקה רפרטוארית שהשתדלה להגיש מנה מגוונת ובה מספר עבודות המיצגות מבחר סיגנוני.
לימים חל שנוי מגמה ורבות מהלהקות המודרניות, באירופה במיוחד, חשו צורך לוותר על רפרטואר אקלקטי והעדיפו לבנות מסגרת יצירה מהודקת בעלת קול אישי. במקביל חל שנוי נוסף- יצירות המחול בן זמננו התארכו.
אם בעבר, מרבית תכניות המחול היו מורכבות משלש- ארבע יצירות קצרות יחסית ולעתים אף יותר, הרי בשלב ההתמרכזות סביב כוריאוגרף בית, החלו להראות עבודות באורך מלא, כפי שנהוג היה בבלט הקלאסי. יש כמה סיבות להתארכותן של הכוריאוגרפיות, ביניהן, עבודתו ונוכחותו הקבועה של כוריאוגרף שיכול לבנות רקדנים ולהקה התואמים את תפיסתו ושאיפותיו האמנותיות, וליצור להקה בעלת מאפיינים מבדלים המזוהים עם היוצר.
במאמר מוסגר יש לציין כי בארצות הברית התמונה הייתה שונה בפרטיה.
הקיבוצית עשתה את המעבר לאט. רמי באר קבל את ההזדמנויות שלו ככוריאוגרף צעיר, בזמן שהיה רקדן בלהקה בניהולה של יהודית ארנון. לימים הפך לכוריאוגרף הבית ומאוחר יותר כמנהל אמנותי ויוצר יחיד.
ההחלטה לפתוח את הלהקה לאורחים, היא יוצאת דופן בשני העשורים האחרונים ואני מניחה שהיא באה להקל מעט על העול של יוצר כמו באר המחויב להפיק יצירות חדשות לבקרים כדי לעמוד בתנאי התמיכה הציבורית. אוהד נהרין פותר את הלחץ באופנים שונים, בין השאר באמצעות יצירת עבודות קאמריות יותר לקבוצות רקדנים קטנות יותר.
לא מן הנמנע שמאחורי ההחלטה עומדים שיקולים פנים-פוליטיים נוספים של הלהקה.
על פניה ההחלטה להזמין את איציק גליל וקריסטינה דה שאטל נראית סבירה בהחלט. גלילי הוא עצם מעצמנו, שגלה להולנד בכורח הנסיבות. לפני עשרים שנה לא היה לו שמץ סכוי להתקדם מחוסר משאבים ודלות התמיכה הציבורית. בהולנד, לעומתנו, הייתה קיימת מדיניות קולטת. מאז הוא עובד ומצליח ועבודותיו נמצאות ברפרטואר של לא מעט להקות והוא מוזמן להופיע עם רקדניו בפסטיבלים. לגלילי וקריסטינה קשרי עבודה טובים ושיתוף פעולה אמנותי הדוק בשנתיים האחרונות.
שתי היצירות שהעלו רקדני הלהקה הביאו למשתתפים, יש לשער, הרבה נחת. אחרי פרק זמן ארוך, תמיד נעים להתרענן, להשמע להוראות מישהו שמכירים פחות ולכן קשובים לו יותר. סקרנות וחידוש הם סמים ממריצים וזה טוב.
גלילי העלה את ‘עד בלי די’, עבודה ישנה שלו מלפני 14 שנה, ולמען האמת, היא נראית עבודה עם גיל. מדוע, למה ועל ידי מי נבחרה יצירה זו לא ברור, הרי גם גלילי התפתח מאד מאז.
העבודה ‘עד בלי די’, מצביעה על מיומנות גבוהה, שליטה מעניינת בחלל, שפה מורכבת ובחירה הולמת במוסיקה הקליטה במידה של הנריק גורצקי, שיושבת נוח באוזן. יש ביצירה אתגר טכני לרקדני הקיבוצית והם מתמודדים אתו לא רע. לא באופן מדהים, אבל בסדר, לפעמים בסדר גמור. היצירה עצמה, כמו גם ‘פעימה’ של קריסטינה דה שאטל, מרוכזת במבט פנימה, כעין נופי הנפש. יש בה רכות והומור, רגישות והרבה אנרגיות חזקות כמו גם נגיעות פואטיות, חומר נדיר יחסית במקומותינו.
למען האמת מבין שתי העבודות, זו של קריסטינה התחבבה עלי יותר, אולי משום הרגישות הרבה דווקא בסצינות הקולקטיביות בהם מתחוללת אנרגיה קבוצית, שם הקבוצה של שישה רקדנים, נעה כמו להקת דגיגים בים, נעה משם לכאן במעברים מובנחים, כמגיבה לגירויים מדומים או מציאותיים שמחוץ לתמונה. היה עניין גם בגווני התנועות היותר מאופקות בהם הנשימה מבפנים מניעה מהלכים.
גם קריסטינה – שצמחה בהונגריה בטרם ירדה לשבור לחם באמסטרדם- מיומנת, זה ברור. בעבודתה, כמו בעבודתו של גליל אפשר למצוא הליכי קומפוזיציה שיש בהם דמיון באופן בו שני היוצרים תופסים בכלל את המחול העכשווי ומה יש לצפות ממנו.
אין הכוונה שיש דמיון בתנועות, בריתמוסים או בתכנים. כלל לא. אבל על הבמה נמצאים שרידים של תהליכי חשיבה, כמו לדוגמא מקצב המעברים בין מבנים הדוקים וברורים יותר לבין העברת מיקוד מקבוצה ליחיד. שניהם, מנסה לומר, משתייכים לאסכולה דומה.
האסכולה, יש לציין, מרגישה בבית. הכוונה גם בלהקה בפרט ובארץ בכלל. זו שפה מוכרת, נוחה, לא מאיימת, לא מאתגרת יותר מדי, בקיצור, הולכת על בטוח.
זה טוב. זה אולי לא הכי מעניין בעולם, אבל זה ממש בסדר. גם הלהקה נראית בסדר. אגב, לא יותר טוב מאשר ב’אינפרה אדום’, יצירתו האחרונה והמרשימה של רמי באר.
רמאללה- פסטיבל מחול עכשווי, אפריל 2010
רמאללה- פסטיבל מחול עכשווי, אפריל 2010.
פסטיבל המחול הפלסטינאי זכה לחשיפה רבה באתר בשנה שעברה, במדור ‘שכנים’. האירועים התקיימו ברמאללה ובמספר ערים נוספות בגדה וכן בכמה ערים כמו חיפה ונצרת שזכו להכלל במפה הוירטואלית המורחבת של פלסטין. במסגרת נסיונות ההדברות עם הנהלת הפסטיבל אף ביקרתי ברמאללה.
עכשיו מפרסם הפסטיבל קול קורא למתנדבים בעם. הבקשה מתפרסמת כאן כלשונה ואין היא מהווה המלצה לנקוט פעולה. במידה ומי מהקוראים יממש את ההזדמנות להתנדב, אשמח מאד לשמוע רשמים.
אורה ברפמן
Sareyyet Ramallah
First Ramallah Group
Ramallah Contemporary Dance Festival
19 April - 8 May 2010
Volunteers Application Form
Sareyyet Ramallah - First Ramallah Group is organizing the Ramallah Contemporary Dance Festival, which will take place during the period between
The Festival will require volunteers to help the festival committee in different fields. For those interested please be kind to fill out the application form and send it to:
art@sareyyet.ps Or Fax number: 2980583.
Please send the application form before
|
|
Full Name |
|
|
Age |
|
|
Occupation |
|
|
Education |
|
|
Address |
|
|
Work Telephone |
|
|
Home Telephone |
|
|
|
|
|
|
1. Do you have any previous experience with Dance Festivals?
□ Yes □ No
2. If you previously answered yes, please state three festivals you have participated in:
1. …………………………………………………………………
2. …………………………………………………………………
3. …………………………………………………………………
3. Please state three fields you wish to work in accordance to your preference:
□ Tickets sale □ Publicity □ Marketing
□ Media □ Seminars □ Honoring
□ Reception □ Groups Affairs □ Order
□ Workshops □ Services □ Stage Management
□ Documentation
4. Please choose the most suitable time to volunteer:
□ Morning □ Afternoon □ Night
□ The whole day
5. Please state below if there are certain days from the 19th of April till the 8th of May you will not be able to volunteer:
|
Till (hour) |
From (hour) |
Date |
Day |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
Notes:
- The Festival Committee will provide all the volunteers with a free entrance cards to all the festival events.
- The Festival Committee offers a 50% discount for the tickets of one of the volunteers escorts.
- The Festival Committee decides upon the number of volunteers required for the festival.
- The volunteers are to submit to all the policies and decisions made by the Festival Committee.
Last date for the submission of the application form is
Best Regards,
Sareyyet Ramallah
First Ramallah Group
Ramallah Contemporary Dance Festival
Dance Biennale and ‘la Maison de la danse’ in Lyon new artistic director is Dominique Hervieu.
Dance Biennale and ‘la Maison de la danse’ in
אורה ברפמן
הכוריאוגרפית דומיניק הרווה מונתה השבוע למנהלת אמנותית של המרכז למחול la Maison de la danse בליון ומנהלת אמנותית של הביאנלה למחול בליון והיא תחליף את גי דארמה (Guy Darmet ), שיסד את המרכז למחול החשוב הזה ב- 1980 ואת הביאנלה למחול ב-1984 ועמד בראשם כל השנים. ההודעה יצאה ממשרדו של פרדריק מיטראן, שר התרבות של צרפתה ורשמית עברה את אישורו של ראש עיריית ליון.
דומיניק הרווה וג’וזה מונטלבו עבדו ויצרו במשותף סידרה של עבודות מחול שזכו להצלחה אמנותית והערכתם של קהלים נרחבים. הרווה/מונטלבו ביקרו בישראל ולאחרונה העלו במשכן ב-1999 את עבודתם ‘גן עדן’, שהתאפיינה בשילוב צילומי וידאו גדולי מימדים שבהם תעתועי דמיון מפליגים שמאתגרים את תפיסת המציאות.
המינוי מעורר כבר חילוקי דעות, לא רק משום שהתפקיד הוצע להרווה שלא בהליכים המקובלים והיא לא עברה את תהליכי המיון הרגילים שניפו את הבקשות והשאירו רשימה מקוצרת של חמישה שמות והרוה לא ביניהם. למעשה, היא כלל לא מילאה ולא הגישה את טפסי הבקשה לועדת החיפוש. שמה צץ, כשפן מתוך כובע, כמועמדת של ראש עיריית ליון. אי לכך, אף לא הייתה צריכה להציג ולהגן בפני הוועדה המיעצת על תכנית עבודה מפורטת, כפי שעשו המועמדים הסופיים, תכנית עליה עמלו זמן רב והקדישו מחשבה עמוקה.
הוועדה שלא התרשמה מחמשת המועמדים הסופיים, המליצה על שני שמות ביוזמתה. היא הציעה את דידייה דושאמפ, מנהלו הנוכחי של בלט לוריין וקורנליה אלברכט המנהלת הממונה על תאטרון המחול וופרטל מאז מותה של פינה באוש. לדידייה היה יתרון בשל הפרופיל האדמיניסטרטיבי שלו ונחשב כמועמד מועדף על משרד התרבות. אך לא היה די בכך מאחר ועל פי התקנון המנוי אמור לעבור את אישורם של יו’ר המנהלים של הפסטיבל ושל מיזון דה לה דאנס, ובעיקר על ידי שני הממנים העיקריים שהם ראשי העיר ליון ומחוז ליון המורחב.
בפועל כנראה, המנוי עבר בעיקר משום שהרווה הייתה המועמדת המועדפת על גי דארמה הפורש. דארמה מעולם לא הסתיר את הערצו ליוצרת על אמנותה ואישיותה וחלקה בעבודה המשותפת עם מונטלבו. לא מעט כינו את המינוי “יורשת הכתר ” של דארמה. מינויה זכה לתמיכה בעיר לאור הצלחתה של להקתה משותפת עם מונטלבו במספר פרויקטים לאחרונה בליון ובמייזון דה לה דאנס ובהם יצירתם התוססת ‘גרשווין’ ו’פורגי ובס’ בהפקה ספקטקולרית עם האופרה של ליון. רבים רואים בבחירה הבטחה לשמור על יוקרתם של שני המפעלים היוקרתיים הללו של ליון. אחרים רואים בעצם תהליך הבחירה בושה לעולם המחול, מהלך מבזה, רמיסת כבודם של כל המועמדים שהתנהלו בצינורות המקובלים.